על פי דגם החוזר על עצמו, נוכל להבחין בטכניקה המופיעה לראשונה בתקופה אחת אך מגיעה למלוא עוצמתה רק בתקופה שלאחר מכן. את ההסבר לתופעה זו יש לחפש בשינויים האחרים שקרו במעבר מתקופה לתקופה. נדגים זאת במספר מתקני ייצור.


1] ריחיים של זיתים ("ים וממל"): ידועה דוגמא אחת השייכת כנראה לתקופה הפרסית וממצא רב מהתקופה ההלניסטית ואילך.
2] ריחיים אולינטיות: ידועה דוגמא אחת מהתקופה הפרסית ואילו בתקופות ההלניסטית והרומית אלה היו הריחיים של יד הנפוצות ביותר.
3] ריחיים של חמור – ריחיים פומפיאיות: לעומת דוגמא בודדת מהתקופה ההלניסטית יש ממצא רב מהתקופות המאוחרות יותר.
4] ריחיים סיבוביות של יד: ידועות מספר דוגמאות בתקופה הרומית, אך בתקופה הביזנטית הן נעשו לריחיים של יד השכיחות ביותר.
5] שימוש בבורג בייצור יין ושמן: בתקופה הרומית נזכר ע"י ויטרוביוס, פליניוס והרון מאלכסנדריה, ובתוספתא - בכינוי "לולב", אך באזור (ישראל, ירדן ולבנון) ידועות ארבע דוגמאות בלבד מתקופה זו. ואילו בתקופה הביזנטית יש מתקני בורג רבים מאד, מסוגים רבים ומגוונים. 


מתקנים מס' 1 ו-2 מקורם הוא בעולם האגאי ומשום כך בתקופה ההלניסטית חדירתם לאזורנו גברה.
מתקן מס' 3 מקורו במערב הים התיכון לפיכך הופעתו בארץ כבר בתקופה ההלניסטית מפתיעה, בעוד שהגברת השימוש בו בתקופה הרומית תואמת את מרחב ההשפעה הרומית.
מתקן מס' 4 היה קיים בספרד כבר במאה ה-ה' לפני הספירה. הסיבה לאיטיות שבה מתקן זה החליף את מס' 2 היא משום שיתרונו הטכני על 2 הוא קטן יחסית.
5]- לא ברור היכן ארץ המוצא של הבורג. פליניוס אמנם טען שמקורו ביוון, אך נראה שהגידול המהיר והרב של השימוש בו בתקופה הביזנטית אינו קשור למקורו, אלא לשגשוג הכללי ולהגברת ייצור היין והשמן בתקופה זו.

אולם אם לדגם של הופעת טכניקה בתקופה אחת והגברתה בתקופה שלאחר מכן יש משמעות, יש לחפש גורם המשותף לכל המעברים שבין תקופה לתקופה. נראה שהמכנה המשותף הבולט המתבטא בסקרים הוא הגידול העקבי במספר האתרים מתקופה לתקופה. גידול האוכלוסייה משקף בוודאי גם הגברה בכל סוגי הפעילות. נראה על כן שזה הגורם העיקרי להגברת השימוש במתקנים השונים, לא רק בזה של הבורג אלא גם בשאר הטכניקות.