במהלך החפירה הלימודית של המחלקה לארכיאולוגיה, באוניברסיטת בן גוריון, שנערכה בחודשי הקיץ האחרון באתר חורבת ברוד שבשמורת להב צפון נחשפו שרידי כנסיה באסליקאלית ובה רצפות פסיפס, גת משוכללת ליצור יין, וככל הנראה, שרידים של אכסניה ששמשה, אולי, עוברי אורח ועולי רגל נוצרים, שעשו דרכם מירושלים ומחברון לאזור באר שבע ומשם לסיני, וכמובן גם בכיוון ההפוך. על פי הערכה ראשונית, המסתמכת על השרידים האדריכליים והממצא הקטן שהתגלה בחפירה,אנו משערים כי האתר הארכיאולוגי במקום שימש במהלך המאות הששית עד תחילת השמינית לספירה, כמנזר שיתופי (האזור המשוער של מגורי הנזירים לא נחפר). האתר שכן בקרבת אחת מהדרכים המרכזיות שהובילו מירושלים, דרך גב ההר, לכוון בקעת באר שבע. כלכלת המנזר נשענה, כנראה, על אספקת "שירותי דרך" ועל מכירת יין. על פי עדות ממצא כלי החרס באתר, חדל המנזר להתקיים במהלך המאה השמינית לספ' ובמרוצת אותה מאה החל גם שוד מאסיבי של אבנים ופריטים ארכיטקוניים אחרים ממתחם הכנסיה. פעילות השוד באה לידי ביטוי ברור בסידור וריכוז מכוון של עמודי הכנסיה ואבנים גדולות מקירות הכנסיה ובנית כבש להוצאת חומרי הבניה, בסמוך לקיר הדרומי של הכנסיה. הובחנו שני שלבים עיקריים בחיי מבנה הכנסיה, שבאו לידי ביטוי ברור באזור המזרחי של הכנסיה. באזור זה נערכו שינויים והתאמות הקשורים, ככל הנראה, בשינוי בפולחן שנערך בחלק זה של המבנה. שינויים אלו, קשורים גם בפולחן הנוצרי של הערצת שרידים קדושים. סביר להניח כי פריטי שיש רבים למדי שנתגלו באזור הצפון- מזרחי של הכנסיה, כשהם מגובבים יחדיו, היו קשורים לעיטור הארכיטקטוני של האזור בו שמרו על השרידים הקדושים. שני קטעים של פסוקים מספר תהילים, ביוונית, עיטרו את רצפות הפסיפס שנשמרו בחלקן, באזור החלק המזרחי, המקודש, של הכנסיה. אחד מהפסוקים לקוח מתוך פרק י"ח ובו נכתב "חבלי שאול סבבוני קדמוני מוקשי מוות בצר לי אקרא אל יהוה". החפירה הלימודית הנוכחית מהווה סנונית ראשונה בתוכנית עתידית של המחלקה לארכיאולגיה באוניברסיטת בן גוריון, בשיתוף עם מספר אוניברסיטות מחו"ל, ללימוד מקיף של התרבות החומרית באזור דרום יהודה וצפון הנגב, במהלך התקופות הרומית והביזאנטית.