מבוא: בחודשים מרץ – יוני 2008 נערכה חפירה ארכיאולוגית בגבעת זיקית (סמוך וממזרח למושב שקף) לצורך שחרור השטח לסלילת כביש 358. שטח החפירה, הממוקם על המדרון המזרחי של הגבעה עליה יושב הישוב שקף, נמצא בחלקו המזרחי של האתר. במרגלות המזרחיים של הגבעה נערכה, בשנת 1991, חפירה מצומצמת (כ-120 מ"ר) על ידי יעקב באומגרטן (הרשאה 3078- A). בחפירה הנוכחית נחפר שטח של כ-1500 מ"ר. חלקו המערבי של שטח החפירה הוסר/נפגע בפעילות מודרנית דבר שקטע את רצף המבנים במיוחד בחלקה הצפוני של החפירה.
החפירה: בחפירה נחשף חלקו המזרחי של ישוב – כפר מתקופת הברונזה הקדומה ג' (2600 – 2200 לפנה"ס) אשר המשכו השתרע מערבה לתוך תחומי המושב שקף המודרני. בחפירה זוהו שלושה שלבים המתוארכים כולם לאותה התקופה:
השלב המוקדם התבסס על הסלע/הקרקע הטבעית. בנראה כי המערות נחפרו בשלב זה. על פני השטח נבנו מבנים מטיפוס ה"בית הערדי" שתכניתם מלבנית ומידותיהם כ- 7 X 15 מ'. תקרת המבנים נתמכה במרכזה על ידי עמודי עץ שהוצבו על גבי בסיסי אבן. במספר מבנים נמצאו מפלסי גיר ששימשו כרצפות אילו מחוץ למבנים נמצאו רצפות שרוצפו באבנים שטוחות. עוד נמצא, בשכבה זו, מצבור של חומר גירי אשר יתכן ששימש כמצבור חומר גלם לכבשן סיד שנמצא באתר.
השלב השני בשלב זה, שאיננו קיים בכל השטח היישוב, נוספו מבנים, אף הם מטיפוס הבית הערדי, ושופר פתחה של מערה אחת לפחות. נראה שבשלב זה נוספו שלושת ממגורות האבן שחדרו, בבנייתן, לתוך השכבה של השלב הקודם. גם השימוש במערות נמשך בשלב זה.
השלב השלישי - העליון שלב זה זוהה רק בקטע הדרומי של החפירה (עקב הפגיעה המודרנית). בשלב זה התמוטטה התקרה ממערב למסדרון הכניסה בעל משקופי האבן של מערה 5 דבר שגרם לשקיעת רצפת הגיר שמעליה. כן נוסף מבנה מלבני ובו מתקנים – אגנים הבנויים מלוחות אבן שבהם הציבו קנקנים.
המערות: מתחת ליישוב העל קרקעי התגלו במהלך החפירה ולאחריה 7 מערות (שנחפרו בחלקן) ששימשו הן לתעשיה והן למגורים. אל המערות יורדים במעברים בנויים -'דרומוס' הבנויים אבן כשהחלק הנמוך התת-קרקעי חצוב. כוון הכניסה למערות הוא לרוב ממזרח למערב. לכניסות יש משקופים הבנויים מלוחות אבן מעוצבים.
בתוך המערות שופרו הקירות ונוספו מנהרות (בהן נמצאו שקעים לנרות) וחדרים, לעיתים בשרשרת. החציבה נעשתה בעזרת קילף (כלי דמוי גרזן שלהבו מאוזן).
ברצפת החללים המרכזיים של המערות נמצאו מתקנים, חלקם שקעים קטנים הדומים לשקערוריות שנמצאו על פני השטח. במתקן אחד שגודלו בינוני, כחצי מטר, נמצא שקע שכוסה בלוח אבן ששימש כמשקולת (כנראה להוצאת השמן מהזיתים הכתושים). החלק השני של המתקנים הם שקעים גדולים יותר, שגודלם לעיתים יותר ממטר, שמשו כנראה כמשטחי דריכה ו/או אגנים לאיסוף תירוש. בנישות צדדיות במערות התגלו ברצפה שורות של שקעים שנועדו להצבת כלי אגירה – קנקנים ששימשו להתססת היין.
תעשיה וכלכלה: בנוסף לייצור השמן והיין, התבססה כלכלת האתר על חקלאות כפי שמעידים להבי מגל מצור והממגורות הבנויות אבן שנחשפו וכן גרעינים שנאספו בחפירה. מגרדי המניפה מצור שנמצאו מצביעים על עיבוד עורות.
באתר נמצאו שני כבשנים/תנורים. הדרומי נבנה מגדילי חרס שחוזקו בענפים ובתוכו נמצא גוש חומר גירני. יתכן והכבשן שקוטרו כמטר שמש להפקת סיד. נראה שהתנור נהרס כתוצאה מהוספת מים לסיד החי דבר שגרם לבעבוע והתנפחות החומר (אפשר והמים חדרו למתקן במקרה – אולי מגשם). תנור נוסף התגלה בצפון האתר ובשוליו תוך כדי העבודות פיתוח. קוטרו כמטר ולא נמצא דופן בנוי (הוא נחפר לתוך חומר תל). השימוש בו איננו ברור. סיכום: האתר הוא יישוב כפרי ובו מבנים על קרקעיים מלבניים ומערות למגורים ולתעשייה שנחצבו מתחתם. הישוב התבסס על כלכלה מעורבת: חקלאות דגנים ועיבוד עורות וכן תעשיית יין ושמן. באתר נמצאו כבשן לסיד (?) ואולי כבשן לקרמיקה. האתר תוארך על פי הקרמיקה לשלב השלישי של תקופת הברונזה הקדומה - 2600 – 2200 לפנה"ס.