ביולי 2009 נערכה עונת החפירות העשירית בסוסיתא ( 2000 - 2009 ). לחפירות, הנערכות ברשות א' סג"ל ומ' איזנברג מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, שותפות שתי משלחות, האחת מהאקדמיה למדעים, וורשה והשנייה מאוניברסיטת קונקורדיה, סנט פאול, מינסוטה.
העיר סוסיתא, בשמה היווני אנטיוכיה- היפוס, נוסדה באמצע המאה הב' לפנה"ס בידי הסלבקים, על רמתו של הר ממזרח לכנרת. העדויות ההיסטוריות הדנות בעיר ותושביה הינן ספורות ועיקרן מופיע בחיבוריו של יוספוס פלביוס. בתום עשר עונות חפירה ניתן להתחיל ולשחזר את מבני הציבור של העיר, רשת רחובותיה, ביצוריה, הפולחן שהונהג בה והתעשייה.
עיקר הממצא מן התקופה ההלניסטית כולל את הטמנוס במרכז ההר, בתחומו נבנה מקדש שהחליפו מקדש מן התקופה האוגוסטאית. על גבי שרידי שני המקדשים נבנתה כנסייה ביזנטית כאות ניצחון הנצרות על הפגניות. בסוסיתא נחפרו עד כה חמש כנסיות וארבע נוספות ממתינות להיחשף. רשת רחובותיה האורתוגונאלית של העיר נקבעה סביב המאה הא' לספירה. רחובה הראשי, הדקומנוס מקסימוס, חוצה את העיר למלוא אורכה ממזרח למערב ואורכו כ 550- מ'.
מספר רחובות קטנים בכיוון צפון–דרום, קרדינס, מצטלבים עם הדקומנוס ויוצרים מערך מבננים המחלק את כל רמת ההר. ראויים לציון מספר מבנים מן התקופה הרומית הקדומה והם ביצורי העיר, הכוללים את השער המזרחי ובסטיון ייחודי על גבי המצוק הדרומי; מקדש פתוח לפולחן הקיסרים, האודיאון (מבנה דמוי תיאטרון קטן מידות ומקורה), שנחשף רק השנה ובסיליקה שרק הוחל בחשיפתה. סוסיתא מאפשרת הצצה נדירה לאחת מערי הדקפוליס, ומתקיימים בה כמעט כל המאפיינים של פוליס בת התקופה, דוגמת: נקרופולייס, מקדשים, כנסיות, מערך רחובות, מבני ציבור ופנאי ומערכת ביצורים. העיר ניטשה בעקבות רעש האדמה של שנת 749 לספירה, דבר שתרם רבות להשתמרות מבניה הקדומים.