תכשיטים עתיקים הם חלק ממגוון גדול של חפצים המתגלים לעיתים בחפירות ארכיאולוגיות ומהווים מרכיב חשוב של התרבות החומרית. עם זאת, המחקר האמנותי של התכשיטים לא זכה לאותה תשומת לב כמו אומנויות זעירות אחרות. מלבד היותם חפצים יפים אשר מעוררים סקרנות ופליאה, לתכשיטים בעת העתיקה היו משמעויות רבות מעבר לקישוט הגוף. המחקר האמנותי והארכיאולוגי של התכשיטים נקשר למגוון נושאים הכוללים טכנולוגיות מתוחכמות ועבודת האומן, קשרי מסחר, קשרי תרבות והשפעותיהם, משמעויות איקונוגרפיות, אמונות דתיות ופולחניות ומנהגים חברתיים.
חשיבות התכשיטים המתגלים בחפירות קשורה קודם כל להקשר הארכיאולוגי שלהם; בירור ההקשר הארכיאולוגי עשוי להבהיר את משמעות התכשיט הבודד או אוסף של תכשיטים במקום בו נמצאו. מידע אודות תפקידם של התכשיטים בעולם העתיק מצוי בתכשיטים עצמם וגם בתיאוריהם בציורים, בתבליטים או בחפצים אחרים. מהבנת ההקשרים התרבותיים והאמנותיים של התכשיטים ניתן ללמוד על דרכי השימוש בהם ועל משמעויותיהם החברתיות, הדתיות, הכלכליות, והאמנותיות. בתחום החברתי, תכשיטים שימשו לעיתים כביטוי להגדרה עצמית ומגדרית; כסמנים של עושר ומעמד חברתי; כביטוי לדרגה או משרה; וכסמנים להגדרת שיוך אתני או תרבותי. הפן הדתי של התכשיטים כולל את משמעותם הסמלית, הפולחנית והמגוננת שלהם כקמעות. כחפצים בעלי ערך, תכשיטים שימשו כמרכיב במסחר וכאמצעי תשלום.