בהנחה שהמונח" היסטוריה "בכותרת הכנס כוונתו למקורות כתובים, התשובה לשאלה "הילכו שניהם יחדיו?" משתנה במהלך הדורות לאור נסיבות היסטוריות מתחלפות .למשל, בימי החשמונאים והורדוס, מרבית הממצאים הם פרי יוזמתם של מנהיגים אלה או של החוגים הקרובים אליהם. לכן ישנה החפיפה ניכרת בין המידע מן המקורות הכתובים ובין הממצא בשטח.


אולם בשלהי העת העתיקה, ובמיוחד במאות החמישית – השביעית, מוקד חיי העם סובב סביב המוסד הקהילתי המרכזי, הוא בית הכנסת, שעקבותיו נתגלו בקרוב ל 150- אתרים בארץ ובחו"ל .בהעדר עדויות על קיום מנהיגות "לאומית" כלשהי בפרק זמן זה, ובהתחשב בעובדה שהרבגוניות בקהילות ישראל היא תכונה בולטת וידועה, פעורה התהום בין הנמצא בשטח מחד גיסא למקורות הכתובים מאותה תקופה מאידך גיסא .


על כן, כשם שהכתוב בתקופה זו משקף בעיקר את עולמם של חז"ל ואולי אליטות דתיות אחרות, הממצא מעיד כמעט תמיד על הלכי רוח בקהילות השונות של העם. במילים אחרות, אנו עדים לשני דפוסיהם של היהדות בשלהי העת העתיקה – זו של האליטה על כל גווניה, וזו של העם, גם כן על כל גווניה. קשר ביניהם אכן קיים, אולם הוא נראה רופף ושולי למדי .