בשנות השלושים של המאה העשרים נתגלו בנגב, במרחב שבין עבדת לערבה, שרידים של דרך עתיקה ולאורכה מספר מבנים. לממצא ארכיאולוגי זה הוצעו על ידי החוקרים אלברכט אלט ונלסון גליק שני הקשרים היסטוריים שונים. אלט הציע כי מדובר במערך צבאי רומי ואילו גליק הציע לקשור את הממצאים אל דרך הבשמים הנבטית מפטרה לעזה. מאז ובמשך עשרות שנים התקבל ההקשר ההיסטורי הנבטי כפרשנות הבלעדית לממצאים הארכיאולוגיים של הדרך, ורק בשנים האחרונות עלתה שוב האפשרות של ההקשר למערך הצבאי הרומי בנגב.
האם ישנה רק פרשנות היסטורית אחת לממצא הארכיאולוגי ב"דרך הבשמים"? או שמא יש כאן שני שלבים ארכיאולוגיים נפרדים שלכל אחד מהם יש אכן הקשר היסטורי אחר? חלקה הראשון של ההרצאה יוקדש לעיון בשאלות אלו והמשכה יעסוק בהצעות השונות שהועלו במחקר לגבי נתיב דרך הבשמים הנבטית מפטרה אל עבר הערבה. מאז קביעתו של גליק, כי האתר ביר מדכור שבערבה המזרחית הוא השער להולכים לפטרה, נערכו כל מחקרי הדרכים מפטרה לנגב על בסיס הנחה זו. במשך שנים רבות הניחו חוקרים רבים, כי הנתיב מפטרה עבר דרך ואדי מוסא, היוצא מתוך העיר פטרה ויורד אל הערבה לא רחוק מביר מדכור. לאחר שהתברר כי ואדי מוסא אינו עביר כלל, הוצעו מספר הצעות לנתיב העוקף את ואדי מוסא או לחילופין את הקטעים הבלתי עבירים בו. לאחר בחינת כל הדרכים שהוצעו עד עתה במחקר ולאור גילויים חדשים יש מקום להצעות חדשות.