עיבוד החומר ובכלל זה הבנת המכלול הקראמי מן האתר נמצא בראשיתו ולכן אנו נמנעים בשלב זה לקבוע בודאות לאיזה שלבים של תקופת הב"ק I יש ליחס כל שכבה ושכבה אשר זוהתה בחפירות. יתכן וניתוח טיפולוגי-סטאטיסטי ממוחשב של המכלול הקראמי, הנעשה בימים אלו על ידי סבטלנה טליס, יוכל גם לקשור שכבות שונות משטחים נפרדים באתר ביתר וודאות ויוכל להגדיר בדייקנות מכלולי קראמיקה של הב"ק I בדרום שפלת החוף והשתנותם לאורך התקופה.
החפירות הנוכחיות באתר החדש של אשקלון ברנע הנן הזדמנות נדירה ללמוד על אתר מתקופת הב"ק I אשר לא היה ידוע מקודם. עיקר חשיבותם של החפירות טמון בהיקפן, המאפשר חשיפה אופקית רחבה של שכבות ישוב מרוכזות וזיהוי אזורי מגורים, אזורי תעשייה ואזורים ציבוריים שונים באתר אחד. כפועל יוצא מכך, יחודו של האתר בא לידי ביטוי בכמה תחומים. יתכן ותפרוסת ומיקום מבני המגורים מלמד על אופי תפקודם ושינויים חברתיים שעברו על המתיישבים במקום לאורך זמן. מבני האסם הגדולים מעידים על אחסון בקנה מידה גדול במיוחד, אולי של תוצרת ליצוא. מתקנים אלו נמצאו לצד מבנים גדולים במיוחד הנראים כמבני ציבור שאולי מבטאים את פעולת השלטון בריכוז וחלוקה של סחורות. לצד מבני הציבור והגדולים, מציאת מתחם מוגדר, אשר תפקד כמתחם תעשייתי לעיבוד נחושת, הנו מפתיע במיוחד לאור הבנתנו את תעשייה זו כתעשייה "ביתית" בתקופה זו ורומזת על קיום של סדרי שלטון שונים ומשתנים בהיסטוריה של האתר.
האתר באשקלון ברנע התקיים בו זמנית לאתר אחר מדרומה לו. חפירות רבות אשר התקיימו באזור אפרידר וכן באזור המרינה של אשקלון גילו אתר נרחב, אלא שחפירות אלו הם ביטוי להתיישבות הפזורה על פני שטח גדול במיוחד בעוד שהאתר הנוכחי באשקלון ברנע, אם אינטנסיביות ורצף הישוב שבו, יחד עם מבני האחסון ומבנים גדולים במיוחד הנראים כמבני ציבור, נראה כאתר המרכזי באזור. יתכן ושרידי ההתיישבות המקוטעים מאותה תקופה באפרידר מהווים ישובי לווין לישוב באשקלון ברנע.
את עוצמת ההתיישבות באשקלון בתקופת הב"ק I ניתן אולי להסביר במיקום של אשקלון בתוך פירצה רחבה בדיונה אשר אפשרה גישה נוחה יותר אל קו החוף. נתון זה מצביע על הקשר הימי של אשקלון כבר בתקופה זו. תעשיית הנחושת הרבה ומתקני האחסון מעידים אולי על מה שייצא מן האתר בדרך הים, רמז לקיום מעגן במקום ממנו שווקה התוצרת.