חיפוש בספריה
חינוך וקהילה
|
מידע שימושי
|
תצוגות ארכיאולוגיות
|
מבנה ארגוני
|
חנות
|
פרסומים
|
סרטים
צור קשר
|
אודותנו
|
עברית
|
English
|
ﺍﻟﻌﺮﺑﻴﺔ
מי אנחנו
חפירות ארכיאולוגיות
מתנדבים
רישוי, בניה ואגרות
מגילות מדבר יהודה
אספנים
כנסים וימי עיון
דוברות
מכרזים
מאגר ספקים
ארכיון
הצהרת נגישות
צור קשר
אתרים נוספים
חדשות ארכיאולוגיות
עתיקות - המהדורה המקוונת
אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל
מינהל שימור
הארכיון המדעי
הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי
אגודת הידידים של רשות העתיקות
פסיפס לוד
הגן הארכיאולוגי בירושלים
אתר פרוייקט יפו
אתר ועדת ערר לפי חוק העתיקות
ההתיישבות השמעונית בהר שעיר
יהודה גוברין
א. תהליך ההתיישבות של שבט שמעון:
תהליך ההתיישבות של שבט שמעון במרחבי הדרום מתואר בספר
דברי הימים א, ד:
עפ"י תאור זה ההתיישבות החלה בנגב המזרחי בתחום שבין ערד/חרמה במזרח לבאר שבע במערב
(כח:"וישבו בבאר שבע ושבע ומולדה וחצר שועל"...), והתקיימו עד ראשית ימי הממלכה המאוחדת (ל: "אלה עריהם עד מלך דויד").
בשל לחצים דמוגרפים (לח:"פרצו לרוב"), הרחיבו משפחות שמעוניות את שטחי מחייתם אל מישורי הנגב המערבי ונחל הבשור (לט: "וילכו למבוא גדר (גרר) עד למזרח הגיא לבקש מרעה לצאנם"). שלב נוסף בתהליך התנחלות השבט, מתרחש כאשר משפחות מבני שמעון מרחיבות את שטחי התיישבותם דרומה (מב: "ומהם מן בני שמעון הלכו להר שעיר"). ההתנחלות השמעונית בהר שעיר, נתקלה בשארית הפליטה של שבטי עמלק אשר נדחקו מן הנגב ע"י שאול. שבטי העמלקים הנוודים מוכים ע"י השמעונים אשר הופכים את הר שעיר למרחב מחיה חדש עבורם (מג: ויכו את שארית הפלטה לעמלק וישבו שם עד היום הזה").
ב . מיקומו וזיהויו הגיאוגרפי של הר שעיר:
מרבית חוקרי המקרא והגיאוגרפיה המקראית, זיהו את "הר שעיר" - ברכסי הרי אדום שממזרח לערבה. וכך מופיע שם זה גם במפות הגיאוגרפיות.
עיון מדוקדק בטקסט המקראי העוסק בהר שעיר מביא אותי למסקנה, כי המיקום המקובל כיום של הר שעיר ברכס הגבוה שממזרח לערבה הינו
שגוי
. להערכתי, את הר שעיר המקראי, יש לזהות בגוש ההררי הגבוה הנמצא ב"נגב המרכזי" (עפ"י ההגדרה המודרנית) והמכונה כיום - "
הר הנגב
".
מרחב מחיה זה, הנמצא בלב מדבריות הדרום, הינו בעל נתונים גיאוגרפים והתיישבותיים שונים מן המרחבים המדבריים המקיפים אותו. הר שעיר המקראי(הר הנגב), הינו מובלעת אירנו – טורנית החודרת מן הנגב המקראי למרחב המדברי הסהרו – סינדי. איזורי מחיה אלה המוגדרים כערבתיים מאפשרים כלכלת רעיית צאן של אוכלוסיות חצי נוודיות ונוודיות.
ג.
לשאלת זהותם של מקימי "המצודות הישראליות"
אחת מן התופעות הארכיאולוגיות המרתקות של הר הנגב/
הר שעיר
, היא ההתיישבות הישראלית הנרחבת בו, בדגם ישובי שכונה : "המצודות הישראליות בהר הנגב".
בשאלת זהות בוני המצודות, הועלו הצעות שונות ע"י החוקרים , כגון: עמלקים (רוטנברג), מלכי ישראל ויהודה (אהרוני), התנחלות של נוודים(פינקלשטיין), מפעל יזום של ממלכת ישראל(משל, כהן והרצוג), אדומים (עיטם), כל אחד ונימוקיו עימו.
כל החוקרים מצביעים על הקשר העמוק שהיה לתושבי המצודות בהר הנגב עם ישובי בקעת באר שבע בעיקר בכל הקשור לארכיטקטורה ולכלי החרס.
הצעתי היא כי את ראשית ההתיישבות ב"מצודות" הר הנגב – "הר שעיר" המקראי, יש לייחס למשפחות משבט שמעון, אשר תוך מאבק בשארית הפליטה של עמלק, הרחיבו את שטחי מחייתם דרומה אל הר שעיר הערבתי. בשלבים מאוחרים יותר ניבנו מצודות ממלכתיות בהר שעיר כחלק ממאבק מלכי יהודה באדום, ובמגמה להשתלט על הדרכים לים סוף.
הזיהוי הגיאוגרפי של הר הנגב - כהר שעיר המקראי, וזהות השמעוניים כראשוני בוני "המצודות הישראליות" עשויה לקדם רבות את חקר התקופה, האיזור ומתיישביו.
מאמרים נוספים ...
חידושים בחקר חומותיה הצפוניים של ירושלים לאור החפירות שממזרח לשער הורדוס (שער הפרחים).
הארכיאולוגיה ושימור מורשת התרבות הבנויה במסגרת תכנית מתאר מקומית ירושלים 2000
אבולוציית האדם ויציאת אפריקה הראשונה
תיעוד דיגיטלי של חפירות: הישגים ובעיות
החפירות החדשות באתר ניאוליתי של יפתחאל- תגליות וחידושים
האדם הקדמון באזור מודיעין
מנזר גיאורגי באום ליסאן, ירושלים
אתר מחצבת רבדים – פילים ואנשים מהפליאולית התחתון
החפירות ליד שער הורדוס (שער הפרחים), עונות 2004 ו 2005.
גילויים חדשים מתל רכש לאור שלוש עונות חפירה 2006 – 2008 *
חיפשת – מצאת": הסקר הארכיאולוגי במודיעין.
סחר חליפין בתקופת הברונזה הקדומה בדרום הלוונט
חידושים בחפירות בריכת השילוח
מגידו 2008-2006 : מקדש מתקופת הברונזה הקדומה, “הקבר האגאי” וארמון ישראלי
סיפורו של חלוץ במודיעין
ערד הכנענית – מכפר לעיר, סיפורה של הצלחה כלכלית
תהליך התכנון והבנייה של הר הבית בימיו של הורדוס
חפירות חורבת קייפה וסופה של ה“כרונולוגיה הנמוכה”
באנו חושך לגרש: על הצבא החשמונאי וההלניסטי
המערכת הכלכלית בנגב ובסיני בתקופת הברונזה הקדומה ב'
"להוציא אורה לעולם" – ארכיטקטורה סימבולית של מבני פולחן
האוסטרקון מחורבת קייפה ומעבר הכתבים במאה העשירית
שוד העתיקות באזור מודיעין
מהלכה ומועד בניינה של חומת ירושלים בתקופה הביזאנטית
“ארכיאולוגיה היסטורית” – יפו העות’מאנית כמקרה מבחן
שימור עתיקות באום אל-עומדאן ופסיפס לוד
מגרעיני חיטה למקרו-כלכלה: יהודה, פלשת והמערכת הכלכלית של המזרח הקדום במאה הז' לפנה"ס*
הדמיה מחשבית לתהליך שהוביל לראשית החקלאות בלבנט
הספינה הטרופה עכו 1: הממצא הארכיאולוגי והקשרו ההיסטורי
מבט מעבר לגדר - הארכיאולוגיה של ארץ בנימין
ח'אן קדום על דרך הסחר הדרום-ערבית: מבט מתל ערוער
תהליכי שינוי והמשכיות בקרמיקה: תל בטש באלף השני לפנה"ס כמקרה מבחן
מטען הטרופה ‘דור C‘ – ספינת סוחר משלהי התקופה העות’מאנית
שלטון החשמונאים: מבט דרך המטבעות
שונות קרמית תוך-אתרית במגידו של תקופת הברזל א'
Correlation and Chronology: Samaria and Megiddo Redux
מתקני כוח מים בנופיהם – שימור ופיתוח השרידים בנחלי הצפון
"נדנדת השורק": דגם לשנויים פוליטיים ותרבותיים בגבול בין יהודה ופלשת בתקופת הברזל ב'
"נדנדת השורק": דגם לשנויים פוליטיים ותרבותיים בגבול בין יהודה ופלשת בתקופת הברזל ב'
לחפור בעזרת GIS = בחינה מחודשת של חפירות עבר בעזרת מתודולוגיה של ניתוח מרחבי של אתרים עירוניים מתקופת הברזל II
קשרי המסחר של עכו העות’מאנית בראי כלי החרס
צמיחתו של הקבר היהודאי: מדוע התפתחה צורת קבורה חדשה ביהודה בתקופת המלוכה
חרושת העץ בארץ ישראל בתקופה הרומית
חפירות ארכיאולוגיות במחנה ההשמדה סוביבור: עונות 2007-2008
הפולחן הפלשתי: היבטים ורמזים חדשים מחפירות תל צפית/גת
האם המתקן באתר 39B בתמנע הוא אכן תנור הפקת הנחושת הקדום ביותר בעולם? עדויות חדשות מתוך מחקר לבחינת איכות סיגי-נחושת כרשם לעוצמת השדה הגיאומגנטי
מימדים אידיאולוגיים וחברתיים של שונות בין-אזורית בתקופה הכלקוליתית-הע’סולית: מערות הקבורה של האזור הים-תיכוני כמקרה מבחן
שלבי התגבשות ממלכת יהודה
אתרים כלקוליתיים חדשים בנחל גדור (עמק האלה)
חידושים בחקר תקופת הברונזה הקדומה א’: נקודות חדשות אודות קשרי תרבות ומסחר בין דרום הלבאנט למצריים ונקודה אחרונה לדיון סביב תיארוכו של המטמון מכפר מונש
עונת החפירות האחרונה בתל עין-גב – סיום פרויקט ארץ גשור
"ארכיטקטורה של משבר" וחורבן חצור הכנענית
מכלול כלי החרס הזעירים ממקדש הברונזה התיכונה בנהריה
אכן, בית כנסת מן התקופה החשמונאית, ביריחו
עין אל-קודיראת והר הנגב: האלף השני לפנה"ס
קשרים בין מצרים, צפון הלבנט וארץ ישראל בתחילת תקופת הברונזה התיכונה – עדויות מתל איפשר
מבנה הציבור בחורבת עתרי שבשפלת יהודה - בית כנסת (?) מן התקופה שבין המרידות נגד הרומאים
מנהגי קבורה משלהי תקופת הברונזה התיכונה וראשית תקופת הברונזה המאוחרת בשולי עמק יזרעאל
לפענח חורבן באמצעות GIS : תל בית שמש בתקופת אל עמארנה
חר' דיאב – בית כנסת כפרי מימי בית שני
טביעה על ידיות ושפות בתקופת הברזל 1 בהר המרכזי בארץ-ישראל
התפתחות תעשיית הנחושת בראשית תקופת הברזל: תגליות חדשות מאזור פינאן )ירדן( ותוצאות עונת החפירות הראשונה בח’רבת אל-ג’רייה
הערכת סיכוני רעידות אדמה בצפון בקע ים המלח על פי עדויות היסטוריות, ארכיאולוגיות וגיאולוגיות
ההתיישבות השמעונית בהר שעיר
“Proto-Aeolic Capitals”: A Review and the Advent of the Stone Volute Motif
Evidence of earthquakes destruction in the archaeological record - the case of ancient Avdat
כתובת פלשתית קדומה וממצאים חדשים נוספים מתל צפית
תקופת הברזל 2א' בצפון ארץ ישראל: התגבשותה של ממלכת ישראל
מחקר חדש על טביעות הוורדה משלהי ימי ממלכת יהודה
רעידת האדמה של 363 לספ'– חורבן, הרס ונקודת מפנה? (ציפורי כדוגמא)
מפעל המים ותעלת הניקוז "הגלריה" במגידו – דגש לתכנון הנדסי הידרולוגי כחלק מהשינוי במערך העיר בשכבה IVA
הכרונולוגיה האבסולוטית של תקופת הברזל: התיעוד הארכיאולוגי מנקודת מבטו של פחמן 14
חפירה ברובע אל ווטא שבצפת הממלוכית
המסחר הבינלאומי בממלכת יהודה – מיתוס ומציאות
אנליזות קרמיקה בעזרת מכשיר XRF נייד בחפירה – כלי עזר לארכאולוג במיון הטיפולוגי של כלי החרס בשדה
A Submerged Roman Period Tsunamigenic Deposit at Caesarea Maritima
הגליל התחתון בין תגלת פלאסר הג' וראשית התקופה הפרסית
מבט מחודש על הרודיון לאור התגליות החדשות
A transitional Chalcolithic-Early Bronze Age I site at H. Hadat
הגנים הפרטיים בערים ההלניסטיות והרומיות בארץ ישראל – מציאות או דמיון?
קרנוי נושאי נרות מהתקופה ההלניסטית במרשה
בית קברות ייחודי מן התקופה הכלכוליתית בפלמחים
ארכיאולוגיה ללא מגילות? כיתתיות והתנגדות בחורבת קומראן
האם ניתן לזהות כת בארכיאולוגיה? ניתוח ארכיטקטוני וקראמי של ח’ קומראן
תל ברקת – עיר מבוצרת מתקופת הברונזה הקדומה 2 במרכז מישור החוף
אריגים וביגוד מקומראן מהתקופות הכלכולית והרומית
Mur 174 תעודה עברית נוספת שנכתבה במהלך מרד בר כוכבא
תהליכי התיישבות בשפלת יהודה בתקופת הברונזה הקדומה
אולם תפילה נוצרי בכפר עותנאי שבמרחב לגיו
שער וגשר בחומה הדרומית של טבריה
בית הקברות הצפוני של תל דן
אריחי זכוכית זהב מקיסריה – תגליות חדשות
רצפת הפסיפס של כנסיית הבישוף יוחנן בחורבת ברקה )גן יבנה(
חפירות צפונית לתל אשדוד
מכלול של שתי כנסיות ובית מרחץ מחורבת צור שבעמק האלה
חפירות רשות העתיקות ברמלה (מצליח) –סיכום עונות החפירה 2004-2008
תפרושת משקולות האבן מימי הבית השני ומשמעותה
זוג סנדלים על סף בתינו וכנסיותינו
חפירת הצלה בתל מלבס בפתח תקווה
דוח ראשוני על החפירות בארמון הרודיאני לא ידוע בדרך ירושלים יריחו
New evidence on the function of Early Monasteries in the Holy Land
Household Archaeology in Frankish villages
חורבת בורנאט – כפר יהודי מתקופת בית שני באזור לוד
צריפין- כפר על אם הדרך
עכו -חומת הים הדרומית
כנסיה מהמאה הרביעית בסמוך ללוד
התפרוסת היישובית בתקופה הביזאנטית בתחום של התיישבות הקבע בנגב
יישובים מהתקופות הפרסית וההלניסטית בגן שורק
עדות קיראמית לגידול דבורים בארץ-ישראל בתקופות הממלוכית והעות'מאנית
בית הקברות המזרחי של קולוניה קלאודיה פתולמאיס (עכו)
קבר אל-קימריה בירושלים
חידושים במחקר הכתובות והעיטורים על קטעי הטיח משרידי בית הכנסת ברחוב
כתובות הטיח מבית הכנסת ברחוב