במרחב לגיו שליד מגידו, שכנו בתקופה הרומית, באזור גיאוגרפי מצומצם כפר יהודי, מחנה לגיון רומי ועיר רומית-ביזאנטית. נוכחות של קבוצות אוכלוסיה בעלות מאפיינים אתניים, תרבותיים ודתיים שונים בקרבה ושכנות הופכים את האתר למוקד של השפעות הדדיות נרחבות.
 
מזה יותר משנתיים נערכות חפירות ארכיאולוגיות בכלא מגידו בעקבות צרכי הפיתוח ובמימונם של צבא ההגנה לישראל ושרות בתי הסוהר. האתר "גבעת משטרת מגידו" השוכן במדרון שלוחה מדרום לנחל קיני זוהה לאחרונה כמקום משכנו של כפר עותנאי הנזכר הן במקורות ארץ ישראליים והן במקורות היסטוריים נוספים. בחפירות נחשפו שרידי מבנים וסמטאות, בית בד, אורווה, בורות מים, מתקני אחסון, בישול וכן מקוואות טהרה וממצא רב. נמצא כי היישוב במקום התקיים מהתקופה הרומית הקדומה ועד שלהי התקופה הביזאנטית, עם שרידים מועטים וארעים שתוארכו לתקופה המוסלמית הקדומה והמאוחרת.
 
בחפירה שנערכה בשטח Q בשוליו המערבים של האתר נחשפו חלקי מבני מגורים לצד סמטאות במערך הכפרי. בחלקו העליון של שטח החפירה נמצא מבנה מגורים גדול שתוארך לפי מטבעות וקרמיקה למאה השלישית לספירה והיה בשימוש פרק זמן קצר. במבנה מספר חדרים סביב חצר פנימית ובאגפו המערבי נמצא אולם שרצפתו פסיפס ובה עיטורים גיאומטריים, מדליון עם דגים, ושלוש כתובות ביוונית עתיקה שפוענחו בידי ד"ר לאה די סגני. בכתובת הצפונית מסופר כי רצפת הפסיפס נבנתה מכספו של קצין בצבא הרומי. הכתובת השנייה פונה מזרחה, ומנציחה את זכרן של ארבע גבירות. הכתובת השלישית פונה מערבה ובה מסופר על אישה נוספת, אוהבת האל, המקדישה שולחן לזכרו של האל ישו קריסטוס.   
 
לפנינו עדויות ארכיאולוגיות לקהילה נוצרית קדומה שבין חבריה גם קצינים בצבא הרומי, מתקופה בה טרם הוכרה הנצרות כדת, ושנים לפני הפיכתה לדת רשמית. כל אלה מאפשרים  לבחון שאלות הקשורות להתפתחות הפולחן הנוצרי לפני הקיסר קונסטנטינוס כמו גם סוגיות הקשורות לצבא הרומי במזרח האימפריה בכלל ובארץ ישראל בפרט.