בשטח הסמוך לתחנת הרכבת סוביבור שעל מסילת הברזל חלם-וולודבה, הוקם בתחילת שנת 1942 על ידי הס.ס. מחנה השמדה. גודלו של מחנה סוביבור היה כ 600X400- מטר והוא חולק לארבעה אגפים. המחנה הקדמי Vorlager( ( כלל את שער הכניסה, רציף הרכבת של המחנה ומגורי הגרמנים ועוזריהם. במחנה 1 שוכנו האסירים היהודים שהועסקו בסוביבור ובמחנה 2 נמצאו צריפי ההתפשטות ותחנות איסוף חפצי הערך. מחנה 3 היה אזור ההשמדה, בו נמצאו תאי הגזים והקברים ההמוניים. בנוסף, הוקם בקיץ 1943 מחנה 4 ובו בונקרים לאחסון נשק. ב 14/10/1943- פרץ במחנה סוביבור מרד שבעקבותיו הרסו הגרמנים את המחנה.
הידע ההיסטורי על מחנה סוביבור מקורו בעיקר בעדויותיהם של הניצולים ושל גרמנים ואוקראינים ששרתו במחנה. בשל מיעוט המידע על המחנה, יש לארכיאולוגיה תפקיד חשוב בניסיון לשחזר את מבנהו. במהלך חודש אוקטובר 2007 נערכה חפירה ארכיאולוגית במחנה סוביבור מטעם המגמה לארכיאולוגיה באוניברסיטת בן גוריון שבנגב ומוזיאון סוביבור שבפולין בהנהלת מרק בם. החפירה נערכה בסיוע יד ושם ונוהלה ע“י יורם חיימי ווויטק מזורק, בהדרכת יצחק גלעד ובסיוע פטר פביאן.
מטרת החפירה הייתה לאתר את שרידי תאי הגזים של המחנה. נחפרו הריבועים הצמודים לאחד השטחים שנחפר ב 2001- ע“י פרופ’ קולה מפולין. בסדימנט שנחפר, חול מעורב באפר, נמצאו חפצים רבים, ובעומק של 10 ס”מ הגענו לחול הטבעי. בשטח זה נחשפו שני פסים כהים מקבילים באורך של כ 14- מטר ובהם ענפים שרופים, חלקי גדר תיל וטבעות מתכת. נראה שאלה שרידי גדר שהייתה בשטח זה. נמצאו כ 1000- בהם חפצי מתכת רבים כגון: מספרים, פיני מסילת ברזל צרה, מסמרים, מצתים, שברי שיניים תותבות ועוד. נמצאו גם פריטי זכוכית רבים הכוללים בקבוקי בושם ותחתיות של צנצנות שיוצרו הולנד.
במהלך חודש יולי 2008 נערכו בדיקת ראדאר חודר קרקע, מיפוי GPS וצילומי בלון של המחנה. הבדיקה נערכה על ידי צוות בראשות פול באומן ואורגנה על ידי ריצ’ארד פרוינד. מטרת הבדיקות הייתה לאפשר לנו לזהות את האזורים בהם קיים סיכוי למצוא את שרידי המחנה. המיפוי מאפשר להתאים את הצילומים משנת 1944 לצילומי אוויר משנת 2008 .
לאחר ניתוח בדיקות הראדאר, נקבע מהו השטח שייחפר בשנת 2009 .