בחורבת עתרי, השוכנת במרכז שפלת יהודה, נחשפו שרידי יישוב כפרי שהתקיים למן שלהי התקופה הפרסית ועד לראשית התקופה הביזאנטית.


במאה הא' לסה"נ הגיע היישוב לשיאו, והשתרע על שטח של כ – 10 דונם. הכפר נבנה בצורה מתוכננת, וכלל אזורי מגורים, ובהם חדרים הערוכים סביב חצרות או כאלה הבנויים לצד סמטאות או רחבות. בחצרות וברחבות הותקנו בורות מים ומקוואות טהרה. ברצפות אחדים מן החדרים הותקנו פירים שניתן היה להסוותם, שהוליכו אל מערות ומערכות תת-קרקעיות חצובות. בתקופה זו – שלהי תקופת הבית השני – ישבו במקום יהודים, כעדות המקוואות, כלי האבן והחרס, הנרות והמטבעות. במהלך מלחמת היהודים ברומאים נפגע היישוב וננטש לזמן מה.


בימים שבין המרידות נגד הרומאים ובימי מרד בר-כוכבא (70-135 לסה"נ) חזרו והתיישוב במקום יהודים. אלה שיקמו חלק ממבני הכפר והקימו מבנה ציבור. בקדמת המבנה מבוא מלבני ( 3.5 X 13 מ'), אליו נכנסים משתי חצרות סמוכות בהן חצובים מקוואות טהרה. המבוא נפתח אל אולם רוחבי, מלבני בתכניתו (מידותיו כ – 7.5X13 מ').


על פי ממצאים אדריכליים שנחשפו בקרבת המבנה, דומה כי תקרתו נתמכה בשלושה עמודים עגולים עשויים חוליות אבן, שבראשם כותרות דוריות. העמודים הונחו על אדני אבן רבועים. בהיקף הגג הונח כנראה כרכוב אבן מגולף. אחרי חורבן היישוב פורקו העמודים; שני אדנים ומסד האבן השלישי נותרו באתרם, במרכז רצפת האולם. ממצא אחר השייך אולי לשימוש בבניין, הנו שעון שמש מגולף מאבן שנמצא, שלא באתרו, במקווה סמוך.

מתחת למבנה הציבור נחצבה מערכת מסתור מסועפת בעלת אופי ציבורי, שאפשרה גישה אל אולם תת-קרקעי ממבני מגורים קרובים.


מחוץ למבנה, מצפון-מזרח, משתרעת רחבה מפולסת שבצידה ספסל חצוב בסלע. בעת הקמת מבנה הציבור נחסם בור מים חצוב שהיה במקום. הבור הכיל שברים של מאות כלי חרס, רובם קנקנים וסירי בישול. על חלק משברי הקנקנים נמצאו כתובות בדיו בכתב עברי. בעקבות השם "עתרי", שנתגלה על אחד החרסים, קיבל האתר את שמו הנוכחי.


המבנה תפקד כמבנה ציבור עד לחורבן היישוב בזמן מרד בר-כוכבא. בראשית המאה הג' לסה"נ שוקמו חלק ממבני האתר על ידי אוכלוסייה חדשה, כנראה נוכרית. המתיישבים החדשים ערכו שינויים במבני היישוב מן השלב הקודם והתאימו אותם לצרכיהם. המבוא והאולם של מבנה הציבור חולקו ליחידות מגורים ואחסון קטנות יותר. שינויים אלה מקשים על הבנת הסידור הפנימי של האולם בשלבו המקורי.


בהרצאה נציג את המבנה ונעסוק באפשרות זיהוי מבנה הציבור כבית כנסת מן התקופה שבין המרידות נגד הרומאים ומימי מרד בר-כוכבא.