חיפוש בספריה
חינוך וקהילה
|
מידע שימושי
|
תצוגות ארכיאולוגיות
|
מבנה ארגוני
|
חנות
|
פרסומים
|
סרטים
צור קשר
|
אודותנו
|
עברית
|
English
|
ﺍﻟﻌﺮﺑﻴﺔ
מי אנחנו
חפירות ארכיאולוגיות
מתנדבים
רישוי, בניה ואגרות
מגילות מדבר יהודה
אספנים
כנסים וימי עיון
דוברות
מכרזים
מאגר ספקים
ארכיון
הצהרת נגישות
צור קשר
אתרים נוספים
חדשות ארכיאולוגיות
עתיקות - המהדורה המקוונת
אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל
מינהל שימור
הארכיון המדעי
הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי
אגודת הידידים של רשות העתיקות
פסיפס לוד
הגן הארכיאולוגי בירושלים
אתר פרוייקט יפו
אתר ועדת ערר לפי חוק העתיקות
תיעוד דיגיטלי של חפירות: הישגים ובעיות
אילן שרון, כתריאל בארי וסווטלנה מצקביץ'
משחר הארכיאולוגיה המדעית ועד לתחילת שנות השמונים לא חל שום שינוי משמעותי בטכנולוגיה שבה תיעדו ארכיאולוגים את חפירותיהם. הכלים איתם הגיעו ראשוני החוקרים במאה ה-19: העיפרון, המצלמה, מכונת הכתיבה, התיאודוליט והשולחנית המשיכו לשרת אותם נאמנה במשך רוב המאה העשרים. גם המדיה שבה הוצג הדו"ח הסופי – הספר המודפס – נמצאת עמנו עד היום.
אולם בעשרים השנה האחרונות אנחנו חווים מהפכים טכנולוגיים בקצב גובר והולך. מסדי נתונים (DBS) הופיעו על מחשבי mainframe ועברו עד מהרה למחשבים אישיים. מעבדי תמלילים החליפו את מכונת הכתיבה. ה-total station וה-GPS החליפו את ציוד המדידה האופטי תוכנות CAD ו-GIS הכניסו מיפוי ושרטוט ממוחשב. צילום דיגיטלי החליף את הפילם, והצילום התלת-מימדי עומד בשער. האינטרנט מאפשר לחוקרים גישה מרחוק לקבצים ומאגרי נתונים. המחשב הנישא ומחשב-כף-היד מאפשרים להכניס טכנולוגיה לבור החפירה עצמו וה-wireless מאפשרת למחשבי החפירה לדבר ביניהם (ו/או עם האינטרנט). תהליך הכנת "כתב היד" לדפוס הוא כולו דיגיטלי. אפילו המדיה שבה מופיע הפרסום היא יותר ויותר מדיה אלקטרונית. הדו"חות הפרלימינאריים ב"חדשות ארכיאולוגיות" כבר עברו לפרסום אלקטרוני, וסביר להניח שבעתיד הקרוב גם דו"חות חפירה סופיים יופיעו בפורמט דיגיטלי.
אין חפירה או פרוייקט ארכיאולוגי אחר היום שאינם ממוחשבים במידה זו או אחרת ויש שהם דיגיטליים לגמרי – כלומר כל תהליך התיעוד מחשיפת הפריט בשטח ועד להופעתו בדו"ח הסופי של החפירה נעשה (או לפחות יכול להיעשות) בלי מגע עיפרון-על-נייר.
אין צורך לפרט כאן את יתרונות הטכנולוגיות החדשות – אולם יש ל"מהפכה הדיגיטלית" אספקטים שהקהילייה הארכיאולוגית טרם נתנה עליהם את דעתה בצורה ממוסדת. והרי מספר:
·
פיצול טכנולוגיות:
ניסיונות לבנות תוכנות ייעודיות לארכיאולוגים – שייתנו את כל הפתרונות בחבילה אחת ושכל הארכיאולוגים יעבדו איתן – לא צלחו, וספק אם יש להם הצדקה כלכלית. בהיעדר "תוכנת על" מתבסס כל פרוייקט על מערך של תוכנות מדף שונות זו מזו. זה יוצר בעייה של העברת נתונים מתוכנה לתוכנה בפרוייקט עצמו וודאי שבין פרוייקטים שונים. נשאלת השאלה האם אין דרך ביניים בין שתי האופציות הקיצוניות?
·
שימור נתונים לאורך זמן
: דו"ח חפירה שנכתב ב-1890 קריא היום באותה מידה שהיה בעת כתיבתו. גם הפתקים בכתב ידו של ג'ון גרסטנג המזהים חרסים מחפירתו ב-1924 ניתנים לקריאה היום (במידה שלא נגסו בהם פיסית שיני הזמן). לעומת זאת, לא קיימת בארץ מכונה המסוגלת לקרוא את הסרט המגנטי עליו נשמר בסיס הנתונים הארכיאולוגי הראשון שתיכנתי בשנת 1979 (וגם אילו הייתה לא ניתן היה להפעיל את התוכנה). שימור נתונים בעולם הדיגיטלי מחייב מעבר ממדיה למדיה ו- upgrade מתוכנה לתוכנה באופן שוטף. כיום, מוטלת האחריות לכך על החוקר עצמו (כל עוד הוא חי ופעיל). לא נעשה שום ניסיון רציני להתמודד עם שאלת שימור הנתונים ברמה המוסדית (וודאי שלא ברמה הלאומית).
·
פרסום אלקטרוני של חפירות:
הנסיונות החלוציים – בארץ ובעולם – ליצור כתבי עת ארכיאולוגיים באינטרנט רק נוגעים בקצה-קצהו של הפוטנציאל של צורת פרסום זו. בניגוד לטקסט נארטיבי, איש לא קורא דו"ח חפירה מתחילתו עד סופו. אנחנו משתמשים בדו"חות בדילוגים – מהדיון הסטרטיגרפי לתוכנית, ומשם ללוח הקראמי, וחזרה לסטרטיגרפיה. כלומר: דו"ח החפירה הוא hypertext טבעי, שהסיבה היחידה שנכתב כספר היא מגבלות של המדיה המודפסת. דו"ח חפירה ממוחשב אמיתי יוכל לאפשר למשתמש לא רק להסתכל בנתונים כפי שהוצגו על ידי החופר, אלא לבדוק תרחישים נוספים. למשל: להציע שינוי סטרטיגרפי ולבדוק כיצד הוא משפיע על החלוקות הקראמיות, או להיפך. ניתן אף לבנות "מטה בסיסי נתונים" שיחפשו במספר רב של דו"חות / בסיסי נתונים חפירתיים בו זמנית (אך ר' לעיל "פיצול טכנולוגיות"). ושוב – גם אם נבנה מערכת כזאת הפועלת היום (במקום, או בנוסף לפרסום דו"ח בדפוס) מי לידינו יתקע שגם בעוד עשרים שנה היא תעבוד?
מאמרים נוספים ...
חידושים בחקר חומותיה הצפוניים של ירושלים לאור החפירות שממזרח לשער הורדוס (שער הפרחים).
הארכיאולוגיה ושימור מורשת התרבות הבנויה במסגרת תכנית מתאר מקומית ירושלים 2000
אבולוציית האדם ויציאת אפריקה הראשונה
תיעוד דיגיטלי של חפירות: הישגים ובעיות
החפירות החדשות באתר ניאוליתי של יפתחאל- תגליות וחידושים
האדם הקדמון באזור מודיעין
מנזר גיאורגי באום ליסאן, ירושלים
אתר מחצבת רבדים – פילים ואנשים מהפליאולית התחתון
החפירות ליד שער הורדוס (שער הפרחים), עונות 2004 ו 2005.
גילויים חדשים מתל רכש לאור שלוש עונות חפירה 2006 – 2008 *
חיפשת – מצאת": הסקר הארכיאולוגי במודיעין.
סחר חליפין בתקופת הברונזה הקדומה בדרום הלוונט
חידושים בחפירות בריכת השילוח
מגידו 2008-2006 : מקדש מתקופת הברונזה הקדומה, “הקבר האגאי” וארמון ישראלי
סיפורו של חלוץ במודיעין
ערד הכנענית – מכפר לעיר, סיפורה של הצלחה כלכלית
תהליך התכנון והבנייה של הר הבית בימיו של הורדוס
חפירות חורבת קייפה וסופה של ה“כרונולוגיה הנמוכה”
באנו חושך לגרש: על הצבא החשמונאי וההלניסטי
המערכת הכלכלית בנגב ובסיני בתקופת הברונזה הקדומה ב'
"להוציא אורה לעולם" – ארכיטקטורה סימבולית של מבני פולחן
האוסטרקון מחורבת קייפה ומעבר הכתבים במאה העשירית
שוד העתיקות באזור מודיעין
מהלכה ומועד בניינה של חומת ירושלים בתקופה הביזאנטית
“ארכיאולוגיה היסטורית” – יפו העות’מאנית כמקרה מבחן
שימור עתיקות באום אל-עומדאן ופסיפס לוד
מגרעיני חיטה למקרו-כלכלה: יהודה, פלשת והמערכת הכלכלית של המזרח הקדום במאה הז' לפנה"ס*
הדמיה מחשבית לתהליך שהוביל לראשית החקלאות בלבנט
הספינה הטרופה עכו 1: הממצא הארכיאולוגי והקשרו ההיסטורי
מבט מעבר לגדר - הארכיאולוגיה של ארץ בנימין
ח'אן קדום על דרך הסחר הדרום-ערבית: מבט מתל ערוער
תהליכי שינוי והמשכיות בקרמיקה: תל בטש באלף השני לפנה"ס כמקרה מבחן
מטען הטרופה ‘דור C‘ – ספינת סוחר משלהי התקופה העות’מאנית
שלטון החשמונאים: מבט דרך המטבעות
שונות קרמית תוך-אתרית במגידו של תקופת הברזל א'
Correlation and Chronology: Samaria and Megiddo Redux
מתקני כוח מים בנופיהם – שימור ופיתוח השרידים בנחלי הצפון
"נדנדת השורק": דגם לשנויים פוליטיים ותרבותיים בגבול בין יהודה ופלשת בתקופת הברזל ב'
"נדנדת השורק": דגם לשנויים פוליטיים ותרבותיים בגבול בין יהודה ופלשת בתקופת הברזל ב'
לחפור בעזרת GIS = בחינה מחודשת של חפירות עבר בעזרת מתודולוגיה של ניתוח מרחבי של אתרים עירוניים מתקופת הברזל II
קשרי המסחר של עכו העות’מאנית בראי כלי החרס
צמיחתו של הקבר היהודאי: מדוע התפתחה צורת קבורה חדשה ביהודה בתקופת המלוכה
חרושת העץ בארץ ישראל בתקופה הרומית
חפירות ארכיאולוגיות במחנה ההשמדה סוביבור: עונות 2007-2008
הפולחן הפלשתי: היבטים ורמזים חדשים מחפירות תל צפית/גת
האם המתקן באתר 39B בתמנע הוא אכן תנור הפקת הנחושת הקדום ביותר בעולם? עדויות חדשות מתוך מחקר לבחינת איכות סיגי-נחושת כרשם לעוצמת השדה הגיאומגנטי
מימדים אידיאולוגיים וחברתיים של שונות בין-אזורית בתקופה הכלקוליתית-הע’סולית: מערות הקבורה של האזור הים-תיכוני כמקרה מבחן
שלבי התגבשות ממלכת יהודה
אתרים כלקוליתיים חדשים בנחל גדור (עמק האלה)
חידושים בחקר תקופת הברונזה הקדומה א’: נקודות חדשות אודות קשרי תרבות ומסחר בין דרום הלבאנט למצריים ונקודה אחרונה לדיון סביב תיארוכו של המטמון מכפר מונש
עונת החפירות האחרונה בתל עין-גב – סיום פרויקט ארץ גשור
"ארכיטקטורה של משבר" וחורבן חצור הכנענית
מכלול כלי החרס הזעירים ממקדש הברונזה התיכונה בנהריה
אכן, בית כנסת מן התקופה החשמונאית, ביריחו
עין אל-קודיראת והר הנגב: האלף השני לפנה"ס
קשרים בין מצרים, צפון הלבנט וארץ ישראל בתחילת תקופת הברונזה התיכונה – עדויות מתל איפשר
מבנה הציבור בחורבת עתרי שבשפלת יהודה - בית כנסת (?) מן התקופה שבין המרידות נגד הרומאים
מנהגי קבורה משלהי תקופת הברונזה התיכונה וראשית תקופת הברונזה המאוחרת בשולי עמק יזרעאל
לפענח חורבן באמצעות GIS : תל בית שמש בתקופת אל עמארנה
חר' דיאב – בית כנסת כפרי מימי בית שני
טביעה על ידיות ושפות בתקופת הברזל 1 בהר המרכזי בארץ-ישראל
התפתחות תעשיית הנחושת בראשית תקופת הברזל: תגליות חדשות מאזור פינאן )ירדן( ותוצאות עונת החפירות הראשונה בח’רבת אל-ג’רייה
הערכת סיכוני רעידות אדמה בצפון בקע ים המלח על פי עדויות היסטוריות, ארכיאולוגיות וגיאולוגיות
ההתיישבות השמעונית בהר שעיר
“Proto-Aeolic Capitals”: A Review and the Advent of the Stone Volute Motif
Evidence of earthquakes destruction in the archaeological record - the case of ancient Avdat
כתובת פלשתית קדומה וממצאים חדשים נוספים מתל צפית
תקופת הברזל 2א' בצפון ארץ ישראל: התגבשותה של ממלכת ישראל
מחקר חדש על טביעות הוורדה משלהי ימי ממלכת יהודה
רעידת האדמה של 363 לספ'– חורבן, הרס ונקודת מפנה? (ציפורי כדוגמא)
מפעל המים ותעלת הניקוז "הגלריה" במגידו – דגש לתכנון הנדסי הידרולוגי כחלק מהשינוי במערך העיר בשכבה IVA
הכרונולוגיה האבסולוטית של תקופת הברזל: התיעוד הארכיאולוגי מנקודת מבטו של פחמן 14
חפירה ברובע אל ווטא שבצפת הממלוכית
המסחר הבינלאומי בממלכת יהודה – מיתוס ומציאות
אנליזות קרמיקה בעזרת מכשיר XRF נייד בחפירה – כלי עזר לארכאולוג במיון הטיפולוגי של כלי החרס בשדה
A Submerged Roman Period Tsunamigenic Deposit at Caesarea Maritima
הגליל התחתון בין תגלת פלאסר הג' וראשית התקופה הפרסית
מבט מחודש על הרודיון לאור התגליות החדשות
A transitional Chalcolithic-Early Bronze Age I site at H. Hadat
הגנים הפרטיים בערים ההלניסטיות והרומיות בארץ ישראל – מציאות או דמיון?
קרנוי נושאי נרות מהתקופה ההלניסטית במרשה
בית קברות ייחודי מן התקופה הכלכוליתית בפלמחים
ארכיאולוגיה ללא מגילות? כיתתיות והתנגדות בחורבת קומראן
האם ניתן לזהות כת בארכיאולוגיה? ניתוח ארכיטקטוני וקראמי של ח’ קומראן
תל ברקת – עיר מבוצרת מתקופת הברונזה הקדומה 2 במרכז מישור החוף
אריגים וביגוד מקומראן מהתקופות הכלכולית והרומית
Mur 174 תעודה עברית נוספת שנכתבה במהלך מרד בר כוכבא
תהליכי התיישבות בשפלת יהודה בתקופת הברונזה הקדומה
אולם תפילה נוצרי בכפר עותנאי שבמרחב לגיו
שער וגשר בחומה הדרומית של טבריה
בית הקברות הצפוני של תל דן
אריחי זכוכית זהב מקיסריה – תגליות חדשות
רצפת הפסיפס של כנסיית הבישוף יוחנן בחורבת ברקה )גן יבנה(
חפירות צפונית לתל אשדוד
מכלול של שתי כנסיות ובית מרחץ מחורבת צור שבעמק האלה
חפירות רשות העתיקות ברמלה (מצליח) –סיכום עונות החפירה 2004-2008
תפרושת משקולות האבן מימי הבית השני ומשמעותה
זוג סנדלים על סף בתינו וכנסיותינו
חפירת הצלה בתל מלבס בפתח תקווה
דוח ראשוני על החפירות בארמון הרודיאני לא ידוע בדרך ירושלים יריחו
New evidence on the function of Early Monasteries in the Holy Land
Household Archaeology in Frankish villages
חורבת בורנאט – כפר יהודי מתקופת בית שני באזור לוד
צריפין- כפר על אם הדרך
עכו -חומת הים הדרומית
כנסיה מהמאה הרביעית בסמוך ללוד
התפרוסת היישובית בתקופה הביזאנטית בתחום של התיישבות הקבע בנגב
יישובים מהתקופות הפרסית וההלניסטית בגן שורק
עדות קיראמית לגידול דבורים בארץ-ישראל בתקופות הממלוכית והעות'מאנית
בית הקברות המזרחי של קולוניה קלאודיה פתולמאיס (עכו)
קבר אל-קימריה בירושלים
חידושים במחקר הכתובות והעיטורים על קטעי הטיח משרידי בית הכנסת ברחוב
כתובות הטיח מבית הכנסת ברחוב