קרמיקה הינה מרכיב יסודי ברוב המחקרים הארכיאולוגים בקביעת הכרונולוגיה,  הרגיונאליות, וההרכב האתני. מגמות אחרות בחקר תרבות חומרית בכלל, וקרמיקה בפרט, מתמקדות באפשרות לנצל את הממצא הקרמי גם כחלון להבנת תהליכים חברתיים וכלכליים, ואף אידיאולוגים. עבודה זו דנה בהיבט זה של חקר הקרמיקה, תוך שימת דגש על תהליכי שינוי והמשכיות לאורך זמן ממושך. הדיון סוקר את המסגרות התיאורטיות והמתודולוגיות השונות בחקר תהליכים אלו, ובוחן אותן במכלולים הקרמיים העשירים מתל בטש שמתוארכים לאלף השני לפנה"ס – החל מתקופת הברונזה התיכונה ב2 ועד לתקופת הברזל א.
מחקר המכלולים כולל ספירה טיפולוגית כמותית רב-משתנית, בחינת טכנולוגיות יצור, מדידת נפחים, אנאליזה פטרוגראפית, וניתוח השוואתי של פיזור כלים בבתי מגורים. לאור הנתונים הרבים שנאספו, מוצע שחזור אפשרי של המנגנונים שמאחורי השינויים וההמשכיות הקרמיים בתוך הקונטקסט ההיסטורי של התקופות הנדונות.