חיפוש בספריה
חינוך וקהילה
|
מידע שימושי
|
תצוגות ארכיאולוגיות
|
מבנה ארגוני
|
חנות
|
פרסומים
|
סרטים
צור קשר
|
אודותנו
|
עברית
|
English
|
ﺍﻟﻌﺮﺑﻴﺔ
מי אנחנו
חפירות ארכיאולוגיות
מתנדבים
רישוי, בניה ואגרות
מגילות מדבר יהודה
אספנים
כנסים וימי עיון
דוברות
מכרזים
מאגר ספקים
ארכיון
הצהרת נגישות
צור קשר
אתרים נוספים
חדשות ארכיאולוגיות
עתיקות - המהדורה המקוונת
אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל
מינהל שימור
הארכיון המדעי
הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי
אגודת הידידים של רשות העתיקות
פסיפס לוד
הגן הארכיאולוגי בירושלים
אתר פרוייקט יפו
אתר ועדת ערר לפי חוק העתיקות
בניה כפרית בתקופה ההלניסטית ותרומתה לשחזור המערך הפוליטי
אורן טל, אוניברסיטת תל אביב
ההתחקות אחר מערך היישוב הכפרי בתקופה ההלניסטית נעשית בדרך כלל באמצעות בחינת האחוזות החקלאיות – מבנים או קבוצות מבנים מכונסים ומבודדים שחולשים על שטח חקלאי נרחב, שניתן להגדירם יחידות יצרניות עצמאיות. ההתמקדות במבנים אלה היא מאולצת בגלל היעדרם של כפרים או עיירות, חד-תקופתיים או חד-שכבתיים, מן התקופה ההלניסטית, והיעדר שרידים של ממש מתקופה זו באתרים כפריים רב-שכבתיים.
מבנים אלה מתייחדים בדרך כלל בתוכנית מרובעת, חצר מרכזית מוקפת בחדרים ומתקני תעשייה.
במסגרת ההרצאה הם ייסקרו וינותחו על פי החבלים הגאוגרפיים ויוקבלו, בהכללה מסוימת, למבני הפרט העירוניים. מוצאם של מבני הפרט הכפריים באדריכלות המקומית אינו מוטל בספק. לא מעט מן האחוזות החקלאיות נוסדו עוד בתקופת הברזל ובתקופה הפרסית, ורבות מאלו שנוסדו בתקופה ההלניסטית דומות מאוד לקדומות מהן בצורתן ובשיטות בנייתן. ממידות המבנים העירוניים והכפריים אפשר להסיק שהם שימשו בדרך כלל משפחות מורחבות ("בתי אב"). דגם מקומי זה תורם גם לרעיון ההמשכיות במסורת הבנייה והחיים בארץ-ישראל ומבליט את השוני בינו ובין הדגם היווני, שבו ההרכב המשפחתי השכיח היה גרעיני. מקומו של המערך הכפרי במסגרת המדינית של התקופה ההלניסטית ייבחן על פי עדויות היסטוריות וארכיאולוגיות המספקות מידע על המערך המנהלי וחלוקת האדמות בין המלך לנתיניו.
מאמרים נוספים ...
The Evolution of Core-Periphery Relations: the Negev in Proto-History
גיאוגרפיה, מרכז ופריפריה
ירושלים וקיסריה: צמתי הדרכים המרכזיים בתקופה הרומית
מרכוז וביזור ביישוב היהודי בתקופה הביזנטית
Core and periphery Egyptian-Levantine interaction at the very beginning and very end of the 4th millennium BCE: A study in contrasts
יפו: עיר נמל או עיר עם נמל?
עיר וכפר בגליל במאה הראשונה לספירה
בבל מול ארץ-ישראל: הויכוח על הגדרת המרכז (בין גיאוגרפיה לרוחניות)
שליטה בפריפריה בתקופת הברונזה הקדומה 3-2, מבט מדרום מדבר יהודה
מושל ונמשל ב"בית המושל" של אפק: על המעורבות מצרית בכנען בתקופת הברונזה המאוחרת
לוד והישובים הכפריים סביבה בתקופה הרומית
יחסי מרכז ופריפריה בעולם הנוצרי והשלכתם על ארץ ישראל
ערד בין מרכז לפריפריה
מרכז ופריפריה בימי בית שני במבחן צריכת הבשר למאכל ביישוב היהודי
יחסי עיר ופריפריה בתקופה הביזנטית לאור המקורות
Yarmuth and Its Periphery
המקדש בחורבת עומרית כביטוי למדיניות הרומית במזרח
יבנה וסביבתה הכפרית בתקופה הביזנטית – שונות אתנית במישור החוף המרכזי
בית קברות ייחודי מן התקופה הכלכוליתית בפלמחים
מוצא וירושלים בתקופת הברזל ב': היבטים כרונולוגיים, חקלאיים ומנהליים
תפרוסת היישוב היהודי בתחומי ערי פוליס נוכריות בצפון הארץ
אמנות גבוהה בשוליים; עזה כמרכז בתקופה הביזנטית
עין אסאוויר, מגל והיישוב הפריפריאלי בצפון השרון מהתקופה הניאוליתית ועד לסוף תקופת הברונזה הקדומה
אשור באשדוד
מרכז ופריפריה בערי הנגב בתקופות הרומית והביזנטית
חדירת האסלאם לאזורי הספר של ארץ ישראל – מבט ארכיאולוגי מן הנגב
כלי בית ירח: שלוחה דרומית של תרבויות טרנס-קווקזיות
'מתחמי הגולן' – יישובים עירוניים מבוצרים מתקופת הברונזה הקדומה'
בירה ופריפריה בממלכה האוררטית
ארץ ישראל במערך הגיאופוליטי בתקופה ההלניסטית
טבריה וסביבתה התקופה האומיית *
גבול וסְפַר: בין אידיאולוגיה וספרות
Antiochus IV and the Levant in the Light of Archaeological Finds
מרכזי תרבות והשכלה בתקופה האסלאמית הקדומה: טבריה כמקרה מבחן
פינות פולחן בירושלים
טביעות חותם על כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה ומן התקופה הביזנטית
האם נהרג אחאב בחץ אשורי בקרב קרקר?
בניה כפרית בתקופה ההלניסטית ותרומתה לשחזור המערך הפוליטי
ארץ ישראל כמרכז בתקופה הצלבנית וכשוליים בתקופה הממלוכית על פי כלי החרס
רומא וירושלים: האם היתה רומניזציה בארץ ישראל?
הכתובות מכונתילת עג'רוד: ממרכז לשוליים