חיפוש בספריה
חינוך וקהילה
|
מידע שימושי
|
תצוגות ארכיאולוגיות
|
מבנה ארגוני
|
חנות
|
פרסומים
|
סרטים
צור קשר
|
אודותנו
|
עברית
|
English
|
ﺍﻟﻌﺮﺑﻴﺔ
מי אנחנו
חפירות ארכיאולוגיות
מתנדבים
רישוי, בניה ואגרות
מגילות מדבר יהודה
אספנים
כנסים וימי עיון
דוברות
מכרזים
מאגר ספקים
ארכיון
הצהרת נגישות
צור קשר
אתרים נוספים
חדשות ארכיאולוגיות
עתיקות - המהדורה המקוונת
אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל
מינהל שימור
הארכיון המדעי
הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי
אגודת הידידים של רשות העתיקות
פסיפס לוד
הגן הארכיאולוגי בירושלים
אתר פרוייקט יפו
אתר ועדת ערר לפי חוק העתיקות
יחסי עיר ופריפריה בתקופה הביזנטית לאור המקורות
לאה די סגני, האוניברסיטה העברית, ירושלים
אחד השינויים הבולטים במעבר בין התקופה הרומית לתקופה הביזנטית הוא התמסדותה של ההיררכיה היישובית מן ההיבט של היחסים בין העיר לכפר. רשת היישובים בעלי מעמד עירוני נעשית צפופה יותר עם הפיכת כפרים גדולים ל-
polies
;
הגבולות המנהליים בין תחומי הערים משורטטים בבירור על-ידי פעילות ה-
censitores
עקב הרפורמה בשיטת המיסוי של דיוקלטיאנוס, וכל ישות עירונית תופסת את מקומה מול הטריטוריה שלה עם סדר מוגדר של חובות ותפקידים המרכיבים את מאזן היחסים ההדדיים בין עיר וכפר.
הכפר מספק לעיר את אמצעי הקיום הכלכליים שלה. בעידן של תחבורה פרימיטיבית, מצרכי המזון חייבים להגיע מן העורף החקלאי הקרוב
;
רוב שומת המס המוטלת על העיר באה מן הקרקעות החקלאיות בתחומה
;
אדמות הפריפריה היו גם אפיק השקעה בעבור תושבי העיר וגם מקור עושרם
;
העיר מצדה סיפקה שירותים רבים ומגוונים: שירותי מנהל ומשפט, מרכזי קניות, שירותי בריאות, בידור ויחסי חברה, וכמו כן העמידה העיר הנהגה וסיוע לתהליכי פיתוח בפריפריה – זאת בעיקר באמצעות מנגנונים כנסייתיים.
אולם תמונה המבוססת על הדדיות קוטבית בין עיר לכפר בלבד איננה שלמה או מדוייקת, כי יש גורם שלישי במסגרת היחסים בין העיר לפריפריה בתקופה הביזנטית, וזהו המנזר. מהיבטים מסויימים מתפקד המנזר כעיר הממוקמת בפריפריה, מספק חלק מהשירותים "העירוניים" וכך מחזק את היישובים הכפריים, ובהיחלשות העיר הוא נוטה לתפוס את מקומה.
מאמרים נוספים ...
The Evolution of Core-Periphery Relations: the Negev in Proto-History
גיאוגרפיה, מרכז ופריפריה
ירושלים וקיסריה: צמתי הדרכים המרכזיים בתקופה הרומית
מרכוז וביזור ביישוב היהודי בתקופה הביזנטית
Core and periphery Egyptian-Levantine interaction at the very beginning and very end of the 4th millennium BCE: A study in contrasts
יפו: עיר נמל או עיר עם נמל?
עיר וכפר בגליל במאה הראשונה לספירה
בבל מול ארץ-ישראל: הויכוח על הגדרת המרכז (בין גיאוגרפיה לרוחניות)
שליטה בפריפריה בתקופת הברונזה הקדומה 3-2, מבט מדרום מדבר יהודה
מושל ונמשל ב"בית המושל" של אפק: על המעורבות מצרית בכנען בתקופת הברונזה המאוחרת
לוד והישובים הכפריים סביבה בתקופה הרומית
יחסי מרכז ופריפריה בעולם הנוצרי והשלכתם על ארץ ישראל
ערד בין מרכז לפריפריה
מרכז ופריפריה בימי בית שני במבחן צריכת הבשר למאכל ביישוב היהודי
יחסי עיר ופריפריה בתקופה הביזנטית לאור המקורות
Yarmuth and Its Periphery
המקדש בחורבת עומרית כביטוי למדיניות הרומית במזרח
יבנה וסביבתה הכפרית בתקופה הביזנטית – שונות אתנית במישור החוף המרכזי
בית קברות ייחודי מן התקופה הכלכוליתית בפלמחים
מוצא וירושלים בתקופת הברזל ב': היבטים כרונולוגיים, חקלאיים ומנהליים
תפרוסת היישוב היהודי בתחומי ערי פוליס נוכריות בצפון הארץ
אמנות גבוהה בשוליים; עזה כמרכז בתקופה הביזנטית
עין אסאוויר, מגל והיישוב הפריפריאלי בצפון השרון מהתקופה הניאוליתית ועד לסוף תקופת הברונזה הקדומה
אשור באשדוד
מרכז ופריפריה בערי הנגב בתקופות הרומית והביזנטית
חדירת האסלאם לאזורי הספר של ארץ ישראל – מבט ארכיאולוגי מן הנגב
כלי בית ירח: שלוחה דרומית של תרבויות טרנס-קווקזיות
'מתחמי הגולן' – יישובים עירוניים מבוצרים מתקופת הברונזה הקדומה'
בירה ופריפריה בממלכה האוררטית
ארץ ישראל במערך הגיאופוליטי בתקופה ההלניסטית
טבריה וסביבתה התקופה האומיית *
גבול וסְפַר: בין אידיאולוגיה וספרות
Antiochus IV and the Levant in the Light of Archaeological Finds
מרכזי תרבות והשכלה בתקופה האסלאמית הקדומה: טבריה כמקרה מבחן
פינות פולחן בירושלים
טביעות חותם על כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה ומן התקופה הביזנטית
האם נהרג אחאב בחץ אשורי בקרב קרקר?
בניה כפרית בתקופה ההלניסטית ותרומתה לשחזור המערך הפוליטי
ארץ ישראל כמרכז בתקופה הצלבנית וכשוליים בתקופה הממלוכית על פי כלי החרס
רומא וירושלים: האם היתה רומניזציה בארץ ישראל?
הכתובות מכונתילת עג'רוד: ממרכז לשוליים