חיפוש בספריה
חינוך וקהילה
|
מידע שימושי
|
תצוגות ארכיאולוגיות
|
מבנה ארגוני
|
חנות
|
פרסומים
|
סרטים
צור קשר
|
אודותנו
|
עברית
|
English
|
ﺍﻟﻌﺮﺑﻴﺔ
מי אנחנו
חפירות ארכיאולוגיות
מתנדבים
רישוי, בניה ואגרות
מגילות מדבר יהודה
אספנים
כנסים וימי עיון
דוברות
מכרזים
מאגר ספקים
ארכיון
הצהרת נגישות
צור קשר
אתרים נוספים
חדשות ארכיאולוגיות
עתיקות - המהדורה המקוונת
אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל
מינהל שימור
הארכיון המדעי
הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי
אגודת הידידים של רשות העתיקות
פסיפס לוד
הגן הארכיאולוגי בירושלים
אתר פרוייקט יפו
אתר ועדת ערר לפי חוק העתיקות
חדירת האסלאם לאזורי הספר של ארץ ישראל – מבט ארכיאולוגי מן הנגב
גדעון אבני, רשות העתיקות
השינויים התרבותיים והדתיים שהתרחשו באזורי הספר של ארץ ישראל בשלהי התקופה הביזנטית ובתקופה המוסלמית הקדומה היו נושא למספר מחקרים ארכיאולוגיים בשלושים השנים האחרונות. השאלה המרכזית שעמדה בפני החוקרים היא השתקפותם של התהליכים ההיסטוריים המרכזיים שעברו על המזרח התיכון בתקופה זו בשרידי התרבות החומרית. הגישה המסורתית גרסה שהמעבר מהתקופה הביזנטית לתקופה המוסלמית הקדומה התבטא בשינוי תרבותי, דתי ופוליטי דרמטי ובחדירה והשתלטות מאסיביים של הדת והתרבות המוסלמית על שטחים רחבי ידיים בתוך פרק זמן קצר. גישה זו אינה עולה בקנה אחד עם הממצא הארכיאולוגי של הדור האחרון. מחקרים רבים שנערכו באזורים שונים ומגוונים בארץ ישראל, עבר הירדן וסוריה, מצביעים בבירור על תהליכים ארוכי טווח במהלך המאות ו' – ט' לסה"נ, בהם משתקפים הן המשכיות תרבותית והן שינויים איטיים.
לעדות הארכיאולוגית מהנגב יש חשיבות מיוחדת בהגדרת התהליכים ההיסטוריים שעברו על חבלי הספר של ארץ ישראל בתקופה סוערת זו. הנתונים הארכיאולוגים העולים מתוך חפירות הישובים הגדולים בהר הנגב ומן הסקרים השיטתיים שנערכו בנגב ובערבה, הביאו לפרשנויות שונות של תהליכים יישוביים אלו. גישה אחת טוענת למעורבות ממלכתית ופיתוח מכוון של הר הנגב בתקופה המוסלמית הקדומה, ולעומתה גישה אחרת רואה בתהליכים המשתקפים בממצא הארכיאולוגי תולדה של התפתחות מקומית, שהתהליכים הגיאופוליטיים בארץ ישראל וסביבתה השפיעו עליה רק בצורה חלקית.
ניתוח מפורט של הממצא הארכיאולוגי מהחפירות והסקרים, תוך התייחסות לממצאים אפיגרפיים ולמקורות ההיסטוריים, מאפשר לשחזר את תהליכי ההשתנות התרבותית והדתית שעברו על הנגב במאות ו' –ט' לסה"נ. נראה שיש להעדיף את הגישה הרואה את הנגב כאזור שוליים תרבותי שבו יש משקל מרכזי לגורמים הרגיונליים כמאפייני השינוי, ולאו דווקא לתהליכים גיאופוליטיים מרכזיים שהתרחשו בלבה של הארץ הנושבת.ניתוח הממצא הארכיאולוגי מהנגב יכול גם לשמש כמודל לניתוח תהליכים דומים באזורי ספר אחרים במזרח הקרוב.
מאמרים נוספים ...
The Evolution of Core-Periphery Relations: the Negev in Proto-History
גיאוגרפיה, מרכז ופריפריה
ירושלים וקיסריה: צמתי הדרכים המרכזיים בתקופה הרומית
מרכוז וביזור ביישוב היהודי בתקופה הביזנטית
Core and periphery Egyptian-Levantine interaction at the very beginning and very end of the 4th millennium BCE: A study in contrasts
יפו: עיר נמל או עיר עם נמל?
עיר וכפר בגליל במאה הראשונה לספירה
בבל מול ארץ-ישראל: הויכוח על הגדרת המרכז (בין גיאוגרפיה לרוחניות)
שליטה בפריפריה בתקופת הברונזה הקדומה 3-2, מבט מדרום מדבר יהודה
מושל ונמשל ב"בית המושל" של אפק: על המעורבות מצרית בכנען בתקופת הברונזה המאוחרת
לוד והישובים הכפריים סביבה בתקופה הרומית
יחסי מרכז ופריפריה בעולם הנוצרי והשלכתם על ארץ ישראל
ערד בין מרכז לפריפריה
מרכז ופריפריה בימי בית שני במבחן צריכת הבשר למאכל ביישוב היהודי
יחסי עיר ופריפריה בתקופה הביזנטית לאור המקורות
Yarmuth and Its Periphery
המקדש בחורבת עומרית כביטוי למדיניות הרומית במזרח
יבנה וסביבתה הכפרית בתקופה הביזנטית – שונות אתנית במישור החוף המרכזי
בית קברות ייחודי מן התקופה הכלכוליתית בפלמחים
מוצא וירושלים בתקופת הברזל ב': היבטים כרונולוגיים, חקלאיים ומנהליים
תפרוסת היישוב היהודי בתחומי ערי פוליס נוכריות בצפון הארץ
אמנות גבוהה בשוליים; עזה כמרכז בתקופה הביזנטית
עין אסאוויר, מגל והיישוב הפריפריאלי בצפון השרון מהתקופה הניאוליתית ועד לסוף תקופת הברונזה הקדומה
אשור באשדוד
מרכז ופריפריה בערי הנגב בתקופות הרומית והביזנטית
חדירת האסלאם לאזורי הספר של ארץ ישראל – מבט ארכיאולוגי מן הנגב
כלי בית ירח: שלוחה דרומית של תרבויות טרנס-קווקזיות
'מתחמי הגולן' – יישובים עירוניים מבוצרים מתקופת הברונזה הקדומה'
בירה ופריפריה בממלכה האוררטית
ארץ ישראל במערך הגיאופוליטי בתקופה ההלניסטית
טבריה וסביבתה התקופה האומיית *
גבול וסְפַר: בין אידיאולוגיה וספרות
Antiochus IV and the Levant in the Light of Archaeological Finds
מרכזי תרבות והשכלה בתקופה האסלאמית הקדומה: טבריה כמקרה מבחן
פינות פולחן בירושלים
טביעות חותם על כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה ומן התקופה הביזנטית
האם נהרג אחאב בחץ אשורי בקרב קרקר?
בניה כפרית בתקופה ההלניסטית ותרומתה לשחזור המערך הפוליטי
ארץ ישראל כמרכז בתקופה הצלבנית וכשוליים בתקופה הממלוכית על פי כלי החרס
רומא וירושלים: האם היתה רומניזציה בארץ ישראל?
הכתובות מכונתילת עג'רוד: ממרכז לשוליים