בתקופת הברונזה הקדומה ב', פרק זמן שנמשך כ- 300 שנה, קיימה העיר ערד מערכות כלכליות מורכבות, שעיקרן ניהול אזורי בדגם של מרכז ופריפריה, עד לסופה הפתאומי של העיר אשר קטע באחת את פריחתה.
 
ערד בשיאה (שכבה II), כלכלה 2000–2500 נפש. קיומו של מרכז עירוני בגודל זה, במרחב הדרומי של ארץ-ישראל, על גבול הארץ הנושבת, מפתיע ויוצא דופן.
דומה שערד, בעצם קיומה ופריחתה, "עיצבה מחדש" את תחומה הגיאוגרפי והתרבותי של כנען בתקופת הברונזה הקדומה, ולו גם לפרק זמן קצר.