את ירידתן דרומה של מסורות תרבותיות מאזור הטרנס-קווקז לעבר עמקי הלבאנט יש לפרש כפרי החלטות אסטרטגיות שהוצאו לפועל על ידי אנשים שפעלו בהקשר חברתי. אף שניתן לתלות הגירות של קבוצות בקיומם של גורמי "דחיפה" ו"משיכה" כלליים, הרי שהחברים בקבוצות אלה נאלצו להתמודד עם מצבם החדש ולהגיב עליו באופן מעשי. החלטות אלה מקבלות ביטוי ארכיאולוגי בדגמי יישוב – בין ברמה האזורית, בין בתוך האתרים פנימה – ובמאפיינים טכנולוגיים וסימבוליים של כלי החרס. המאפיינים הסימבוליים מקבלים את ביטויים הברור ביותר בתבניות השתקפות הדדית של פונקציה, טיפולוגיה וצבע בכלי בית ירח מאתר המפתח.