חיפוש בספריה
חינוך וקהילה
|
מידע שימושי
|
תצוגות ארכיאולוגיות
|
מבנה ארגוני
|
חנות
|
פרסומים
|
סרטים
צור קשר
|
אודותנו
|
עברית
|
English
|
ﺍﻟﻌﺮﺑﻴﺔ
מי אנחנו
חפירות ארכיאולוגיות
מתנדבים
רישוי, בניה ואגרות
מגילות מדבר יהודה
אספנים
כנסים וימי עיון
דוברות
מכרזים
מאגר ספקים
ארכיון
הצהרת נגישות
צור קשר
אתרים נוספים
חדשות ארכיאולוגיות
עתיקות - המהדורה המקוונת
אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל
מינהל שימור
הארכיון המדעי
הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי
אגודת הידידים של רשות העתיקות
פסיפס לוד
הגן הארכיאולוגי בירושלים
אתר פרוייקט יפו
אתר ועדת ערר לפי חוק העתיקות
מוצא וירושלים בתקופת הברזל ב': היבטים כרונולוגיים, חקלאיים ומנהליים
צבי גרינהוט, רשות העתיקות
בחפירות מוצא המקראית נתגלו ממצאים רבים מתקופת הברזל ב', על שני שלביה – ברזל ב' 1 (מאות י'-ט' לפסה"נ) וברזל ב' 2 (מאות ח'-תחילת ו' לפסה"נ).
לשלב הקדום שייכות שתי שכבות – VII ו-VI בהתאמה, כשביניהן שכבת שריפה מאסיבית, המיוחסת למסעו של שישק לארץ ישראל בשנת 925 לפסה"נ. קיומה של שכבת הרס זו במוצא, כמו גם אזכורם של מקומות נוספים בתיאור מסע שישק על קירות מקדש אמון בכרנך, מרמזים על שהתרחש באזור בשלהי המאה הי' לפסה"נ. לאירועים אלה, בליווי הסיפור המקראי, ולאור תוצאות החפירות האחרונות בגרעינה הקדום של ירושלים, יש השלכה רבה ביחס להבנתנו את שהתרחש בירושלים ובפריפריה שלה בתקופה הנדונה.
לחלק השני של תקופת הברזל ב' מיוחסות שכבות V ו- IV בהתאמה. שכבות אלה מהוות את חלק הארי של השרידים באתר והן מאופיינות ב שדה ממגורות גדול, אשר דומה ששימש בשתיהן. כן אפשר לייחס לשכבות אלה מבנה מחסן שנבנה בזיקה לממגורות, ובו נתגלו יותר מ- 130 פערורים.
לשלב האחרון בתקופת הברזל מיוחס מבנה עמודים גדול (בניין 500) אשר נבנה בזיקה לבורות הממגורה שבאתר. האדריכלות של בניין זה וכן הממצא הקטן שנתגלה בתוכו מרמזים על אופיו הציבורי, ואפשר שגם על פעילות פולחנית בתוכו. מתוך הממצא הקטן, ראוי לציון חפץ יוקרתי בדמות ראש שרביט עשוי 'כחול מצרי' ומעוצב כרימון. במפולת המבנה נחשפו שתי חרותות שבשתיהן מופיע השם 'נסס', שניתן אולי לזהותו עם התפקיד של נושא הנס.
מכלול הממגורות משכבות V ו- IV, כמו גם בניין 500 וראש השרביט והכתובות שנתגלו בו, הם עדות ברורה לכך שהאתר במוצא לא היה בית חווה או כפר רגיל.
בהסתמך על עדויות ארכיאולוגיות ואתנוגרפיות ועל נתונים מתחום הארכיאולוגיה הניסויית, ניתן לקבוע שהממגורות שימשו לאחסון דגן. נפח ומשקל הדגן שניתן היה לאחסן בממגורות ובפערורים עלה בהרבה על הנדרש לכלכלת תושבי המקום. ממצא זה יחד עם נתונים ארכיאולוגיים נוספים, רומזים לאפשרות שעודפי הדגן במוצא נועדו לשיווק ואספקה לעיר הבירה ירושלים.
מאמרים נוספים ...
The Evolution of Core-Periphery Relations: the Negev in Proto-History
גיאוגרפיה, מרכז ופריפריה
ירושלים וקיסריה: צמתי הדרכים המרכזיים בתקופה הרומית
מרכוז וביזור ביישוב היהודי בתקופה הביזנטית
Core and periphery Egyptian-Levantine interaction at the very beginning and very end of the 4th millennium BCE: A study in contrasts
יפו: עיר נמל או עיר עם נמל?
עיר וכפר בגליל במאה הראשונה לספירה
בבל מול ארץ-ישראל: הויכוח על הגדרת המרכז (בין גיאוגרפיה לרוחניות)
שליטה בפריפריה בתקופת הברונזה הקדומה 3-2, מבט מדרום מדבר יהודה
מושל ונמשל ב"בית המושל" של אפק: על המעורבות מצרית בכנען בתקופת הברונזה המאוחרת
לוד והישובים הכפריים סביבה בתקופה הרומית
יחסי מרכז ופריפריה בעולם הנוצרי והשלכתם על ארץ ישראל
ערד בין מרכז לפריפריה
מרכז ופריפריה בימי בית שני במבחן צריכת הבשר למאכל ביישוב היהודי
יחסי עיר ופריפריה בתקופה הביזנטית לאור המקורות
Yarmuth and Its Periphery
המקדש בחורבת עומרית כביטוי למדיניות הרומית במזרח
יבנה וסביבתה הכפרית בתקופה הביזנטית – שונות אתנית במישור החוף המרכזי
בית קברות ייחודי מן התקופה הכלכוליתית בפלמחים
מוצא וירושלים בתקופת הברזל ב': היבטים כרונולוגיים, חקלאיים ומנהליים
תפרוסת היישוב היהודי בתחומי ערי פוליס נוכריות בצפון הארץ
אמנות גבוהה בשוליים; עזה כמרכז בתקופה הביזנטית
עין אסאוויר, מגל והיישוב הפריפריאלי בצפון השרון מהתקופה הניאוליתית ועד לסוף תקופת הברונזה הקדומה
אשור באשדוד
מרכז ופריפריה בערי הנגב בתקופות הרומית והביזנטית
חדירת האסלאם לאזורי הספר של ארץ ישראל – מבט ארכיאולוגי מן הנגב
כלי בית ירח: שלוחה דרומית של תרבויות טרנס-קווקזיות
'מתחמי הגולן' – יישובים עירוניים מבוצרים מתקופת הברונזה הקדומה'
בירה ופריפריה בממלכה האוררטית
ארץ ישראל במערך הגיאופוליטי בתקופה ההלניסטית
טבריה וסביבתה התקופה האומיית *
גבול וסְפַר: בין אידיאולוגיה וספרות
Antiochus IV and the Levant in the Light of Archaeological Finds
מרכזי תרבות והשכלה בתקופה האסלאמית הקדומה: טבריה כמקרה מבחן
פינות פולחן בירושלים
טביעות חותם על כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה ומן התקופה הביזנטית
האם נהרג אחאב בחץ אשורי בקרב קרקר?
בניה כפרית בתקופה ההלניסטית ותרומתה לשחזור המערך הפוליטי
ארץ ישראל כמרכז בתקופה הצלבנית וכשוליים בתקופה הממלוכית על פי כלי החרס
רומא וירושלים: האם היתה רומניזציה בארץ ישראל?
הכתובות מכונתילת עג'רוד: ממרכז לשוליים