חיפוש בספריה
חינוך וקהילה
|
מידע שימושי
|
תצוגות ארכיאולוגיות
|
מבנה ארגוני
|
חנות
|
פרסומים
|
סרטים
צור קשר
|
אודותנו
|
עברית
|
English
|
ﺍﻟﻌﺮﺑﻴﺔ
מי אנחנו
חפירות ארכיאולוגיות
מתנדבים
רישוי, בניה ואגרות
מגילות מדבר יהודה
אספנים
כנסים וימי עיון
דוברות
מכרזים
מאגר ספקים
ארכיון
הצהרת נגישות
צור קשר
אתרים נוספים
חדשות ארכיאולוגיות
עתיקות - המהדורה המקוונת
אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל
מינהל שימור
הארכיון המדעי
הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי
אגודת הידידים של רשות העתיקות
פסיפס לוד
הגן הארכיאולוגי בירושלים
אתר פרוייקט יפו
אתר ועדת ערר לפי חוק העתיקות
גבול וסְפַר: בין אידיאולוגיה וספרות
נילי ואזנה, האוניברסיטה העברית
לפי טענה מקובלת בתורת הגבולות, עד לתקופה המודרנית לא היה קיים גבול קווי. הגבול היה תמיד שטח סְפַר, רצועה שרוחבה היה תלוי במידת הרצון והיכולת של השלטון לאכוף בה את חוקיו.
ההרצאה תבחן הנחה זו לאור שני מונחים הלקוחים מתורת הגבולות: 'גבול' (border או boundary) ו'סְפַר' (frontier) המשקפים שתי שיטות הפרדה טריטוריאלית נבדלות מבחינה כמותית ומבחינה מהותית.
הבחינה הכמותית מתייחסת ל'עובי הקו'. 'גבול' הוא קו המפריד בין מרחבים גאוגרפיים. לעומת זאת, למרחב הסְפר אופי דו-ממדי, ורוחבו תלוי ביכולת המרכז לשלוט בו. הוא עשוי להגיע לקילומטרים אחדים, והוא מפריד בין ישויות פוליטיות (political frontier), או שהוא אזור המשתרע מעבר לתחום המיושב (settlement frontier).
מבחינה מהותית, ההבדל בין המושגים נעוץ בתפיסת ההפרדה הטריטוריאלית. 'גבול' חל על התחומים המוגבלים פנימה. הוא קשור להסכמים, מייצב ומרסן את התנהגות היושבים משני צדדיו. מושג הגבול מבטא תפיסת עולם המכירה בקיומם של מרכזי שלטון נוספים, תפיסת עולם 'רב-מרכזית'. לעומת זאת, מושג ה'סְפַר' משקף חלוקת שטח בעלת אוריינטציה חיצונית ודינמית, 'תהליך יותר מאזור'. מושג זה קשור לרוב עם תביעות בעלוּת על שטחים חיצוניים ויש לו זיקה לתפיסת עולם צנטרליסטית, חד-מרכזית המבחינה בין מרכז מסודר ותרבותי ובין שוליו הכאוטיים ותושביהם הברבריים.
עדויות ספרותיות מן המזרח הקדום מוכיחות את קיומן של תפיסות עולם חד מרכזיות ורב-מרכזיות, ובהתאם לכך, חלוקות שטח המתאימות להגדרה של 'סְפַר' לצד חלוקות המתאימות להגדרה 'גבול' בעת העתיקה. גם בתיאורי הארץ המקראיים ניתן להצביע על כתובים המשקפים גבול וכרוכים בתפיסה פוליטית רב-מרכזית לצד כתובים המשקפים סְפַר ותפיסה פוליטית חד-מרכזית.
לאור עדויות טקסטואליות אלה מן המזרח הקדום ומן המקרא אין תוקף לגישה הרואה בגבולות תופעה מודרנית בלעדית ויש לבחון כל חלוקה טריטוריאלית לגופה, לפי הגדרתה, תפקידיה ומהותה.
מאמרים נוספים ...
The Evolution of Core-Periphery Relations: the Negev in Proto-History
גיאוגרפיה, מרכז ופריפריה
ירושלים וקיסריה: צמתי הדרכים המרכזיים בתקופה הרומית
מרכוז וביזור ביישוב היהודי בתקופה הביזנטית
Core and periphery Egyptian-Levantine interaction at the very beginning and very end of the 4th millennium BCE: A study in contrasts
יפו: עיר נמל או עיר עם נמל?
עיר וכפר בגליל במאה הראשונה לספירה
בבל מול ארץ-ישראל: הויכוח על הגדרת המרכז (בין גיאוגרפיה לרוחניות)
שליטה בפריפריה בתקופת הברונזה הקדומה 3-2, מבט מדרום מדבר יהודה
מושל ונמשל ב"בית המושל" של אפק: על המעורבות מצרית בכנען בתקופת הברונזה המאוחרת
לוד והישובים הכפריים סביבה בתקופה הרומית
יחסי מרכז ופריפריה בעולם הנוצרי והשלכתם על ארץ ישראל
ערד בין מרכז לפריפריה
מרכז ופריפריה בימי בית שני במבחן צריכת הבשר למאכל ביישוב היהודי
יחסי עיר ופריפריה בתקופה הביזנטית לאור המקורות
Yarmuth and Its Periphery
המקדש בחורבת עומרית כביטוי למדיניות הרומית במזרח
יבנה וסביבתה הכפרית בתקופה הביזנטית – שונות אתנית במישור החוף המרכזי
בית קברות ייחודי מן התקופה הכלכוליתית בפלמחים
מוצא וירושלים בתקופת הברזל ב': היבטים כרונולוגיים, חקלאיים ומנהליים
תפרוסת היישוב היהודי בתחומי ערי פוליס נוכריות בצפון הארץ
אמנות גבוהה בשוליים; עזה כמרכז בתקופה הביזנטית
עין אסאוויר, מגל והיישוב הפריפריאלי בצפון השרון מהתקופה הניאוליתית ועד לסוף תקופת הברונזה הקדומה
אשור באשדוד
מרכז ופריפריה בערי הנגב בתקופות הרומית והביזנטית
חדירת האסלאם לאזורי הספר של ארץ ישראל – מבט ארכיאולוגי מן הנגב
כלי בית ירח: שלוחה דרומית של תרבויות טרנס-קווקזיות
'מתחמי הגולן' – יישובים עירוניים מבוצרים מתקופת הברונזה הקדומה'
בירה ופריפריה בממלכה האוררטית
ארץ ישראל במערך הגיאופוליטי בתקופה ההלניסטית
טבריה וסביבתה התקופה האומיית *
גבול וסְפַר: בין אידיאולוגיה וספרות
Antiochus IV and the Levant in the Light of Archaeological Finds
מרכזי תרבות והשכלה בתקופה האסלאמית הקדומה: טבריה כמקרה מבחן
פינות פולחן בירושלים
טביעות חותם על כלי חרס מתקופת הברונזה הקדומה ומן התקופה הביזנטית
האם נהרג אחאב בחץ אשורי בקרב קרקר?
בניה כפרית בתקופה ההלניסטית ותרומתה לשחזור המערך הפוליטי
ארץ ישראל כמרכז בתקופה הצלבנית וכשוליים בתקופה הממלוכית על פי כלי החרס
רומא וירושלים: האם היתה רומניזציה בארץ ישראל?
הכתובות מכונתילת עג'רוד: ממרכז לשוליים