בשכבות תקופת הברזל ב1 (המאות י' -ט' לפנה"ס) בתל רחוב נמצאו שני מזבחות (חפצים המכונים בדרך כלל "כני פולחן" או "כני מנחה") כמעט שלמים וכן שברים של למעלה מעשרה מזבחות נוספים בגדלים שונים. החפצים נמצאו בשטחי חפירה שונים, בקונטכסטים ביתיים, ובמקרה אחד בקונטכסט של מקום פולחן פתוח. למזבחות יש משטח עליון וקרנות בפינותיו. בעיצוב המזבחות ניכר ניסיון לתאר מבנים, אחד מהם מתאר ככל הנראה מגדל שער. לפחות שלושה מן המזבחות עוטרו בצמדי דמויות של אלות ערומות שעוצבו בדפוס ושולבו בחזית. במקרה אחד הדמויות עומדות משני צדי עץ, אולי סמלה של אשרה.
כני מנחה או מזבחות חרס נמצאו במגידו, בתענך, בפחל, בחצור ובתל אל עומיירי . יש זיקה פונקציונאלית וצורנית בין כל החפצים הללו, על אף שיש ביניהם גם הבדלים לא קטנים. כן קיימת זיקה בין חפצים אלו לבין מזבחות אבן שנמצאו במגידו ובאתרים נוספים.
דומה כי מזבחות חרס ואבן מסוג זה היו חפץ נפוץ בפולחן הביתי באזור גיאוגרפי ובפרק זמן מוגדרים: עמקי הצפון בתקופת הברזל ב1. באזור זה ניכרת המשכיות בצורתם של סוגי חפצי פולחן שונים וכן באיקונוגרפיה מן התרבות הכנענית של האלף השני עד לתקופת הברזל ב'. אבות הטיפוס של חפצי הפולחן הללו מצויים בשלהי תקופת הברונזה המאוחרת במגידו, ובאתרים בצפון סוריה בעיקר בתל מסכנה (אמר). הקשר לצפון סוריה מעניין במיוחד ודורש עיון.