אתר הקתיסמה נזכר בכמה מקורות היסטוריים כמקום שבו נחה מריה בדרך לבית-לחם, זמן קצר לפני לידת ישו. סיפור זה השתמר בפרוטו-אוונגליון של יעקב שנכתב במאה השנייה לספירה. בסביבות שנת 456 לספירה נבנו כנסייה ומנזר כדי להנציח סלע שזוהה עם מקום המנוחה של מריה. הכנסייה והמנזר הוקדשו למריה תיאוטוקוס ("אם האלוהים"), וזו כנראה הכנסייה הקדומה ביותר בארץ ישראל שהוקדשה לה. התאריך המקורי של "חג התיאוטוקוס" אשר נערך בקתיסמה הוא ה- 15 באוגוסט. על-כך מעיד הלקטיונאריום הארמני (המתוארך ל- 417 - 438 לספירה) הקתיסמה מוזכרת על ידי מספר צליינים מן המאה השישית ואילך). ההרצאה תתמקד בעדות החומרית מחפירות בקתיסמה על תופעת הצליינות שהתקיימה באתר כעדות הצליינים שביקרו כאן במאה השישית לספירה. תוצג התוכנית של כנסיית זיכרון מתומנת שנחפרה (רוחבה 38 מ' ואורכה 41 מ'); הסלע שהתגלה במרכז הכנסייה המזוהה עם מושב מריה; שרידי מתקן להפקת מים קדושים המאשרים את דברי עולה-הרגל מפיאצ'נזה שביקר באתר בערך בשנת 570 לספירה) ;בקבוק זכוכית משושה שהתגלה בחפירה והוא מהטיפוס שנמכר לצליינים במקומות הקדושים בארץ-ישראל (מחקר חדש של רייבי Raby טוען שגם עולי-רגל מוסלמים צרכו כלים אלה).
הממצא הארכיאולוגי מהתקופה האומאית מעיד שהחלק הדרומי של הכנסייה הוחרם על ידי המוסלמים והם התקינו שם מח'ראב. בהרצאה יוצגו שני פסיפסים מתקופה זו ותדון האיקונוגרפיה שלהם. על-סמך האיקונוגרפיה וההקשר ההיסטורי תוצג ההצעה שבתקופה האומאית שימש האתר כתחנה לעליה-לרגל הן של נוצרים והן של מוסלמים. כמו-כן יוצע שהמוסלמים זיהו בקתיסמה את המקום אליו פרשה מריה מהר-הבית לאחר שהתעברה, כמתואר בקוראן (בפרשת מרים, א-כו).