אירועים אלימים, החל מתגרות בין ציידים ועד מלחמות עולם, מלווים את האדם משחר האנושות. אף על פי כן, מחקר ארכיאולוגי מסודר ומתודי שמטרתו לחקור את העדויות הפיסיות שהותירו אחריהם אירועים אלימים מחוץ לאתרי יישוב ('שדות קרב' או אתרי לחימה) החל רק בשנות השמונים של המאה ה-20 בארה"ב. בשנות ה-90 מוסדו מתודות מחקר דומות גם בבריטניה וכיום ישנם מוסדות מחקר שהוקמו מלכתחילה לצורך מחקר ארכיאולוגי מסודר של אתרי קרבות.


בהרצאה זו אסקור בקצרה את תולדות מחקרם של אתרי קרבות שהתנהלו בשדה הפתוח. אמנם, אירועי מצור וכיבוש של אתרי יישוב נכללים גם הם במסגרת 'ארכיאולוגיה של לחימה', אולם הטיפול המחקרי בהם החל עם ראשיתן של החפירות המדעיות הראשונות באתרי יישוב (ראה למשל Maiden Castle) והמתודה הנהוגה במחקרם שונה מזו הנדרשת במחקר אתרי קרבות פתוחים.
אסקור את השיטות העיקריות הנהוגות בפרקטיקה של מחקר אתרי הקרבות, ואביא כדוגמא מספר אתרי קרבות, דוגמת ליטל ביג הורן (ארה"ב) וטוטון (בריטניה).


כמו כן ייבחנו היתרונות והחסרונות בשיטות המחקר השונות הנהוגות בשטח תוך הדגשת המידע החדש שניתן להפיק מעבודת השדה.
אעמוד על היבטים תיאורטיים שבראשם ראיית אתר הקרבות כישות נפרדת ועצמאית בראי הגישה הבתר-תהליכית, ולבסוף אעלה לדיון את השאלה האם ניתן לחקור אתרי קרבות קדומים בא"י, ואם כן, היכן ומהן המשמעויות המדעיות, המעשיות והחוקיות.