חקר הכרונולוגיה של ארץ ישראל בתקופת הברונזה התיכונה, כמו שאר תקופות הברונזה, נשענה על סינכרוניזציה עם הכרונולוגיה ההיסטורית-האסטרונומית של מצרים. כך, קביעת תאריכים הייתה פונקציה של קיומם ואיכותם של ממצאים ארכיאולוגים ונתונים הסטורים המקשרים את ארץ ישראל עם מצרים. מיעוט הקשרים בתקופת הברונזה התיכונה ב-1 בכלל, והעדרם המוחלט בשלבים הראשונים של התקופה הכבידו רבות על חקר התהליכים החברתיים, הכלכליים, והפוליטיים באזור. כדי לנסות לפתור סוגיות כרונולוגיות שנויות במחלוקת, ולבנות כרונולוגיה עצמאית ללא קשר עם מצרים נערך מחקר רדיומטרי בממצאים אורגנים נבחרים מאתרים בארץ ישראל ועבר הירדן. נדגמו גידולים חד-שנתיים (זרעים, חרצנים, וכו') מהקשרים טובים, כמו ממגורות, קנקנים, וריכוזים של מין אחד המצויים בין רצפות. אלו נשלחו לשתי מעבדות (ובשני מקרים אף שלוש) למדידת פחמן 14 בעזרת מאיץ (AMS Radiocarbon). תוצאות המחקר אשר התקבלו עד היום מובאות בפוסטר המוצג וכוללות מספר מסקנות, וביניהן קביעת תאריך ראשית תקופת הברונזה התיכונה (לא לפני 1920 לפנה"ס בערך).