כלי החרס מהווים מרכיב מרכזי במחקר הארכיאולוגי כספקי מידע חשובים (כרונולוגי, כלכלי, מסחרי, סביבתי ותעשייתי). לכן ניבחר סוג זה של ממצא כנושא המחקר המוצע. האתר הארכיאולוגי, המצוי בתחומי הגן הלאומי של קיסריה, נבחר כאתר מייצג ללמוד הממצא החומרי של התקופה האסלאמית הקדומה ממספר סיבות:1. החפירות הארכיאולוגיות בקיסריה קיבלו תנופה רבתי בין השנים 1992-1997 עם הכרתו של האתר כבעל פוטנציאל תיירותי רב משמעות. במהלך חפירות אלו נחשפו בשטחי I, TP ו-Z מכלולים ארכיטקטוניים וממצא חומרי עשיר מהתקופה האיסלמית הקדומה, ברצף סטרטיגרפי טוב - מתחת לרצפות חתומות, בתעלות יסוד של קירות ובמילויים הומוגניים מתחת לאלמנטים סטרטיגרפיים מקשרים. 2. הרצף הסטראטיגרפי בקיסריה שלם, ומכסה את כל שלבי התקופה האיסלמית הקדומה, החל משכבה VIII סוף המאה ה7- ועד לשכבה III סוף המאה ה12-.3. מיקומה הגיאוגרפי של קיסריה על חוף הים ואופיו של הממצא החומרי (הרבה מאוד חומר מיובא), מאפשרים ניתוח השפעות תרבותיות וקשרי גומלין בכל שלבי התקופה.בין השנים 1992-1997 התנהלה בקיסריה חפירה רבת היקף. במהלך חפירה זו נחשפו, בין היתר, שכבות ישוב ברצף סטרטיגרפי מעולה ושלם, המתוארכות החל מהתקופה האומיית וכלה בתקופה הממלוכית.שכבה 1. הישוב הבוסני והלאה.שכבה 2. ממלוכי וצלבני מאוחר- סוף המאה ה-12 והמאה ה13- לספירה.שכבה 3א. פאטימי מאוחר וצלבני קדום – ראשית המאה ה12- ועד לסופה.שכבה 3ב. פאטימי מאוחר – אמצע המאה ה11- לספירה.שכבה 4 פאטימי תיכון – המחצית הראשונה של המאה ה11- לספירה.שכבה 5 פאטימי קדום – המחצית השנייה של המאה ה10- לספירה.שכבה 6 טולוני, אחשידי – המחצית השניה של המאה ה9- – למחצית הראשונה של המאה ה10- לספירה.שכבה 7 עבסי – המחצית השניה של המאה ה8- ומחצית הראשונה של המאה ה9- לספירה.שכבה 8א אומיי – המחצית הראשונה של המאה ה8- לספירה.
בבסיס המחקר עמדו השאלות הבאות:
א. באיזו מידה מייצגת הכרונו-טיפולוגיה של כלי החרס המשכיות ואו שינוי, סיגנוני, טכנולוגי והאם קיימת זיקה בין אלה לבין השלבים בבינוי העירוני ולחילופי השלטון ?
ב. כיצד משתלבת תמונת הממצא החומרי מקיסריה עם נתוני מחקר באתרים אחרים בארץ ישראל ושכנותיה?
ג. האם למיקומה הגיאוגרפי של קיסריה על חוף הים השלכות על תרבותה החומרית, ומה הן הגדרת ומציאת הטיפוסים האופייניים לכל שכבה מאפשרת את הצבתם על ציר הזמן והפיכתם" למאובנים מנחים" של תקופות ספציפיות.
כפי שהוזכר, שש שכבות זוהו בוודאות כשכבות ישוב שלאחרי הכיבוש הערבי. משכבות אלה נאספו נתונים קרמים מלוקוסים סגורים והמוגנים בלבד. כלי החרס מוינו, כנהוג בחפירות ארכיאולוגיות, לטיפוסים שונים, נספרו ונערך מחקר משווה עם אתרים נוספים. מבדיקת טיפוסי כלי החרס בכל שכבה עולה כי: באופן כללי קיימת המשכיות בטיפוסי כלי החרס משכבה אחת לזו שאחריה. מעט מאוד כלים מופיעים "משום מקום" ונעלמים "למקום כלשהו". בתוך ההמשכיות ניתן היה להבחין בשינויים בצורה, בעיטור ובטכנולוגית הייצור. העמדתם של שינויים אלה על ציר הזמן הם במוקד העניין של עבודה זו. פרט לאמור לעיל, נעשה ניסיון לחלק את התקופה האיסלמית הקדומה בקיסריה לתקופות ארכיאולוגיות, על פי שכבות הישוב והופעת טיפוסים חדשים ואו העלמות טיפוסים קדומים בתרבות החומרית, גם אם שינויים אלה אינם חופפים במדויק לתאריכי השינויים הפוליטיים, בדומה למה שנעשה בעקבה על ידי דונלד ויטקומב. התקופה חולקה לשלוש תת תקופות (כל התאריכים המוצעים כאן נשענים על ממצאים מתוארכים נוספים שנחשפו באותה שיכבה, כמו מטבעות וכתובות): 1.מוסלמית קדומה I שכבה 8, מסוף המאה ה7- ועד לרעידת האדמה של אמצע המאה ה8-, 2. מוסלמית קדומה IIשכבות 6, 7 מאמצע המאה ה8- ועד לאמצע המאה ה10- . 1. מוסלמית קדומה III שכבות 5, 4, 3, מאמצע המאה ה10- ועד לשלהי המאה ה12-, שנת כינון ממלכת ירושלים השנייה.
מהבחינה הטכנולוגית והסגנונית, הממצא החומרי של שכבה 8 הוא המשכו הישיר של זה מסוף התקופה הביזנטית, ואילו בממצא החומרי משכבה 7 ואילך ניתן להבחין, באופן ברור בהשפעות סגנוניות וטכנולוגיות שניזונו ממסורות קרמיות שרווחו במזרח, בעיקר באירן ועיראק, והגיעו כנראה לאזור עם עליית השושלת העבאסית. יחד עם זאת, בולטים בקיסריה בכמותם, הכלים ממוצא מצרי, שיתכן והשפיעו אף הם על הייצור המקומי.