רשות העתיקות העבירה לתצוגה בוועידת הנשיא בירושלים, קטע מגילה מרשים, אשר נמצא במערות מדבר יהודה. מאחר שהמגילות הן מורשת התרבות היהודית והכלל עולמית, רשות העתיקות, האוצרת ומשמרת את המגילות הגנוזות בישראל, מוצאת חשיבות בחשיפת המגילות לציבור בכלל, ולבאי הוועידה בפרט. זאת, תוך שמירה קפדנית על בטחון המגילות והתנאים בהם הן מוצגות. לרשות העתיקות מיומנות רבת שנים בניוד תערוכת המגילות בעולם, והיא עושה זאת מעת לעת, תוך שמירה והקפדה על כל התנאים הדרושים לשימור המגילות לדורות הבאים.
קטע המגילה שמוצג בוועידת הנשיא, שייך למגילת תהלים, שנמצאה במערה 11 ומתוארכת למאה הראשונה לספירה. ספר תהילים הוא הספר השכיח ביותר מבין ספרי המקרא שנתגלו במערות מדבר יהודה. במגילה מרשימה זו 41 מזמורי תהלים, אשר סדרם במגילה אינו תואם את נוסח המסורה. בחמשת הטורים המוצגים בקטע זה שבעה מזמורים: קלג, קלז, קלח, קמא, קמד, ושני מזמורים חיצוניים, שלא היו ידועים קודם לכן ואינם כלולים בנוסח המסורה. מזמור קלג נפתח בפסוק המוכר "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" .
גילוי מגילות מדבר יהודה, שנהוג לכנותן 'המגילות הגנוזות', הוא כנראה הגילוי החשוב ביותר במאה העשרים. מאז גילוין מעסיקה בעיית תיעודן ושימורן של המגילות חוקרים ומשמרים כאחד. למגילות חשיבות היסטורית, דתית ותרבותית רבה, בהיותן המקור המקראי העברי הקדום ביותר שנמצא עד כה. הן שופכות אור על תקופה רבת תהפוכות בתולדות עם ישראל בסוף ימי הבית השני, ועל הנצרות הקדומה. על פי תיארוך פחמן 14 וניתוח פליאוגרפי ניתן לתארך את הקדומות שבהן לסוף המאה השלישית לפסה"נ, אך רובן המכריע מתוארכות למאה הראשונה לפני הספירה ולמאה הראשונה לספירה - התקופות החשמונאית וההרודיאנית.
הכתבים כוללים: מגילות מקראיות, חיבורים חיצוניים ועוד. המגילות המקראיות מכילות קטעים מכל ספרי המקרא (פרט למגילת אסתר), ואף עותק שלם של ספר ישעיהו. חלק מן הקטעים דומים ולעתים אף זהים לנוסח המסורה, וחלקם שונים ממנו. החיבורים החיצוניים הם בחלקם יצירות בעלות זיקה הדוקה לסיפורים ולדמויות מספרי המקרא, ובחלקם כתבים פסבדו-אפיגרפיים. חיבורים אלה הם חיבורים יהודיים הכתובים בארמית ובעברית, שלא נכללו בנוסח הקנוני של התנ"ך. עד לגילוי המגילות, השתמרו חלקם רק בנוסחים מתורגמים - ביוונית, בסורית, בלטינית ועוד. הכתבים הכיתתיים הם קבוצה מקורית וייחודית שרובה ככולה לא הייתה ידועה קודם לגילוי המגילות. הכתבים מתארים את המנהגים והאמונות של קהילה יראת שמים, והם כוללים חוקים, תקנות, פרשנות לספרי המקרא, חזיונות של אחרית הימים ויצירות ליטורגיות.
משך ארבעים השנים הראשונות מאז גילוין, פורסם רק חלק מזערי מתוך כ-900 כתבי היד המוכרים לנו כיום. בראשית שנות ה-90 זמן קצר לאחר הקמת רשות העתיקות, יזמה הרשות הקמת ועדת חוקרים לקידום פרסום המגילות. מפעל הפרסום שכלל עשרות חוקרים מכל העולם הסתיים בשנת 2001 ונחגג בטקס חגיגי בבית נשיא המדינה. שימור המגילות נעשה לראשונה, בידי חוקרים בראשית שנות החמישים של המאה העשרים. במרוצת השנים התחוור הנזק הרב שנגרם למגילות עקב שימור לקוי שנבע בעיקר מחוסר ידע.
לכן, במקביל להקמת ועדת החוקרים הקימה רשות העתיקות מעבדת שימור ייחודית לשימור המגילות. העבודה במעבדה מלווה במחקר ובייעוץ מקצועי, ומסתייעת בידע ובניסיון שנרכש במעבדות שימור ברחבי העולם. מלאכת השימור עדיין בעיצומה, אך לאור ניסיון העבר, החליטה רשות העתיקות, בשיתוף עם מומחים בינלאומיים לשימור כתבי יד, לבחון מחדש את שיטות הטיפול המקובלות, ולחפש פתרונות לסוגיות שימור שטרם נפתרו.
כמו כן, מאחר שאלפי קטעי המגילות צולמו רק פעם אחת בכללותם סמוך לגילויים, יזמה רשות העתיקות יזמה פרויקט תיעוד של המגילות באמצעי הדימוי המתקדמים ביותר, כדי לאפשר מעקב אחר מצב השתמרותן בצורה מדויקת ובלתי פולשנית, ולהנגיש אותן לחוקרים ולציבור הרחב כאחד.