תצוגה ארכיאולוגית חדשה ומרשימה נחנכה לאחרונה באולם הכניסה של המרכז הרפואי ברזילי באשקלון. התצוגה, הכוללת קנקנים עתיקים שנתגלו בחפירות המשלחת בגן הלאומי באשקלון, הועברה לבית החולים ממלון גני דן, לאחר שזה נסגר לאחרונה. התצוגה הוקמה בחסות 'משלחת ליאון לוי לאשקלון', בתרומתם הנדיבה של שלבי וייט וקרן ליאון לוי, ובשיתוף מרכז רפואי ברזילי, רשות העתיקות, ומלון גני דן. לדברי ד"ר אורית שמיר, ראש ענף תצוגות ברשות העתיקות, "ההחלטה על הקמת התערוכה התקבלה בימי מבצע צוק איתן ואנו שמחים על הקמתה, בתקווה שהיא תוכל להנעים, ולו במעט, את השהות על המבקרים והמטופלים". בתצוגה מוצגים קנקנים משלוש תקופות בהן הייתה העיר אשקלון שוק ים-תיכוני תוסס, ושער לדרום הלבנט: אשקלון הכנענית בתקופת הברונזה התיכונה, חיו בעיר אשקלון יותר מ-10,000 תושבים, והיא שימשה תחנה חשובה בנתיב השייט בין מצרים לגבל (עיר נמל פיניקית לחוף הים התיכון). משלחת ליאון לוי חשפה את ביצורי אשקלון הכנענית, לרבות שער הקמרון העתיק ביותר בעולם. ביצורים אלו מעידים על עוצמתו הצבאית של המטרופולין, בעוד שממצא קנקני האגירה מייצג את כוחו המסחרי.
אשקלון הפלשתית בסוף המאה ה-7 הייתה אשקלון הפלישתית בת ברית משגשת של מצרים. שלא כמו הממלכות השכנות- ישראל ויהודה, אשקלון לא נפגעה ע"י ההתקפות האשוריות. בסוף המאה ה-7 תחילת ה-8, הרחיבה העיר את קשריה הימיים עם האגן המזרחי של הים התיכון. הנביא ירמיה סיפר כי אשקלון הייתה בעלת ברית חשובה של הסוחרים מפיניקיה. על פי עדותו, העיר חרבה לחלוטין בשנת 604 לפנה"ס ע"י נבוכדנאצר מלך בבל. אשקלון ההלנסטית, הרומית והביזנטית בתקופות ההלניסטית והרומית הייתה אשקלון עיר עצמאית, שמבטה הופנה למערב. העיר הייתה אהובה על קליאופטרה והורדוס הגדול, אשר יש הסוברים כי הוא נולד בה. במאות ה3-2 לסה"נ חודשה אשקלון ע"י השושלת הסווארית, שעיטרה את מרכז העיר בפסלים נאים משיש שיובא מיוון וממערב אנטליה. העיר היתה מרכז כלכלי שייצא יין לרחבי הים התיכון, ואפילו הגיע למקומות רחוקים כאנגליה. בתקופה הזו, נודעה העיר נודעה כאחת היפות ביותר באגן המזרחי.