בימים האחרונים נחשפו בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד בירושלים חלק מרחבת ההתכנסות של בריכת השילוח המרוצפת באבנים מרשימות ותעלת מים אשר הובילה וניקזה את מי הגשמים אל הבריכה המתוארכת לימי הבית השני. ביהדות האתר מוזכר כמקום ממנו נטלו מים לניסוך בחגיגות שמחת בית השואבה, בנצרות זהו המקום בו ביצע ישו את נס העיוור. החפירות נערכות בגן לאומי עיר דוד,  בראשות אלי שוקרון מרשות העתיקות ופרופ' רוני רייך מאונ' חיפה, במימון עמותת אלעד ובחסות פמ"י.
 
בחודשים האחרונים עורכת רשות העתיקות חפירת הצלה בקצה הדרומי של עיר דוד. מבנה הבריכה, המעוצבת כבריכת טבילה והתכנסות ולאו דווקא כבריכת אגירה, מלמד על תכליתה. המקורות ההיסטוריים – היהודים והנוצרים מדברים על חשיבותה של בריכת השילוח כאתר של טבילה ופולחן. בבריכה זו נאספו מי מעין השילוח שנחשבו מים טהורים, שנטלו מהם לצורך ניסוך ומי חטאת (משנה, סוכה, ד, ט ועוד). הנוצרים הביזאנטיים קשרו למקום את האירוע שבמהלכו פקח ישו את עיניו של עיוור באורח נס (יוחנן ט: 1 – 11). מסורת זו הביאה את הקיסרית הביזאנטית אודוקיה להקים במקום כנסייה מפוארת, שבמרכזה הבריכה מוקפת הסטווים. מרכזיותו של המקום כאתר טבילה ומרפא נשתמרה גם אצל המוסלמים והיא נמשכה עד לתקופות מתקדמות יותר.
 
בריכת השילוח וסביבותיה היוו מוקד למחקר כבר במהלך המאה הי"ט. הראשונים שחפרו כאן היו החוקרים הבריטים בליס ודיקי, שחשפו את שרידי הכנסייה הביזאנטית במקום ואת הבריכה הקשורה בה. בחפירותיהם נחשפו גם חלקים של רחוב מדורג, היורד לאורכה של שלוחת עיר דוד מאזור הר-הבית שמצפון. רחוב מדורג זה הוליך בוודאי אל אזור הבריכה הנחשפת  עתה. 
 
החשיפה החדשה מתווספת אל ממצאים נוספים שנחשפו לאחרונה בהם הבריכה עצמה וגרם המדרגות שהוביל אליה. כעת ניתן לקבל תמונה יותר ברורה של האתר כפי שנראה בעיני המתבונן בימי הבית השני.