לעתיקות יש ערך מדעי, אמנותי והיסטורי והם בעלי ערך כלכלי רב. כתוצאה מכך, הם חפצים מבוקשים, שהדרישה אליהם רבה ובגללה נערכות חפירות בלתי חוקיות באתרים עתיקים.

חוק העתיקות מאפשר עריכת חפירות ארכיאולוגיות (באמצעות רשיון חפירה) רק לארכיאולוג בעל הכשרה ובעל ניסיון, הפועל מטעמו של מוסד אקדמי מתאים. העתיקות המתגלות (כך לפחות מאז תחולתו של חוק העתיקות בשנת 1978) הן רכוש המדינה. חפירות ארכיאולוגיות מורשות אינן מהוות מקור לחפצים הנסחרים בידי סוחרי עתיקות.

חפירה בלתי חוקית באתרים עתיקים הורסת, בהכרח, חלקים ניכרים מן האתרים שאינם מעוניינים את השודדים. עתיקות מגיעות לשוק, גם, במידה מעטה, מגניבות ממוזיאונים ומגניבה מחפירות חוקיות. הפסקת הביקוש למזכרות עתיקות, היתה, מן הסתם, מצמצמת את הפגיעה באתרים. אין הדבר כך עתה. רשות העתיקות נלחמת בשוד, מתוקף תפקידה לשמור על אתרי העתיקות ועל העתיקות בישראל.