חיפוש בספריה
חינוך וקהילה
|
מידע שימושי
|
תצוגות ארכיאולוגיות
|
מבנה ארגוני
|
חנות
|
פרסומים
|
סרטים
צור קשר
|
אודותנו
|
עברית
|
English
|
ﺍﻟﻌﺮﺑﻴﺔ
מי אנחנו
חפירות ארכיאולוגיות
מתנדבים
רישוי, בניה ואגרות
מגילות מדבר יהודה
אספנים
כנסים וימי עיון
דוברות
מכרזים
מאגר ספקים
ארכיון
הצהרת נגישות
צור קשר
אתרים נוספים
חדשות ארכיאולוגיות
עתיקות - המהדורה המקוונת
אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל
מינהל שימור
הארכיון המדעי
הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי
אגודת הידידים של רשות העתיקות
פסיפס לוד
הגן הארכיאולוגי בירושלים
אתר פרוייקט יפו
אתר ועדת ערר לפי חוק העתיקות
ראיון עם נשיא המדינה
צבי גרינהוט ואסנת גואז
מר משה קצב, נשיא מדינת ישראל
כבוד הנשיא, בפרוס השנה החדשה רשות העתיקות, עובדיה ומנהליה מברכים אותך בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה. אנו מודים לך על היענותך להתראיין לעלון רשות העתיקות.
במסגרת תפקידיך השונים בכנסת ישראל ובממשלותיה הבעת לאורך השנים התעניינות רבה בהיסטוריה ובארכיאולוגיה של ארץ ישראל. רצינו לדעת מה היה המפגש הראשון שלך עם עולם הארכיאולוגיה ומתי התרחש?
יצר הסקרנות אצלי התחיל בגיל צעיר מאוד. אינני זוכר מתי בדיוק התעורר אצלי העניין בעתיקות, אבל אני כן זוכר שזה היה בגיל צעיר, במהלך הטיולים השנתיים של בתי הספר אשר הפגישו אותנו עם העבר של הארץ; יתכן שזה היה בביה"ס היסודי או בתיכון. בתקופה שאמנון רובינשטיין היה שר החינוך והתרבות הייתי מסייר באופן קבוע באתרי עתיקות במהלך חוה"מ סוכות ופסח, ואני ממשיך במסורת זו גם כיום. כמובן שגם בביקורים שלי בחו"ל אני מרבה לבקר באתרי עתיקות ובמוזיאונים, בהם יש ממצאים ארכיאולוגיים. במדינות אלה אני שם דגש על הארכיאולוגיה, תוך התמקדות בהיבט היהודי באותם מוזיאונים – כך במוזיאון הבריטי, בלובר ובוותיקן. כשר התיירות הייתה לי באופן טבעי גם סיבה טובה לעסוק בכך – למשוך לכאן תיירים באמצעות הארכיאולוגיה.
במהלך סיוריך הרבים ברחבי הארץ ביקרת באתרי עתיקות רבים ומגוונים. איזה אתר עתיקות או חפירה ארכיאולוגית שבתה את ליבך במיוחד? ואיזה ממצא או התגלית רגשו ורתקו אותך במיוחד?
אין אתר שלא מרגש ומרתק. ביחס לשטחה הגיאוגרפי של מדינת ישראל, זוהי המדינה הצפופה ביותר באתרים ארכיאולוגיים. יש הרבה אתרים: החפירות בעיר דוד, באשדוד, באשקלון ובאתרים אחרים. מדובר הרי בחפירות של אתרים בני אלפי שנים. מה שקלט את עיני, אני לא בטוח מבחינת החשיבות ההיסטורית, היה ביער ביריה באתר נבוריה. יש שם בית כנסת שנחשף בו התגלה המשקוף של שער הכניסה. אם אינני טועה, כתוב שם 'ארבע מאות ותשעים וארבע שנה לחורבן' – מה שהרשים אותי מאוד היתה העובדה שלא ציינו שם את שנת בריאת העולם או משהו אחר, אלא ציינו את מספר השנים לחורבן הבית.
בשנים האחרונות אנו עדים לניסיון של מספר חוקרים לערער את אמינות המקרא ולהטיל ספק בחלק מן הכתוב בו. מחקרים אלו מתבססים על העדר עדויות המאששות את הסיפור המקראי. מה דעתך בנדון? ומה משמעותו של המקרא לגביך
זו שאלה שמיועדת לאנשי מחקר. אני לא איש מחקר, אך יחד עם זאת יש לי עמדה בנושא. אני לא מעוניין להתפלמס עם חוקרים, אך העמדה שלי היא לא ביחס לעמדות של חוקרים כאלה או אחרים. אני מתייחס לתנ"ך כאל מקור מדעי שאינו נופל משום ממצא ארכיאולוגי – אולי אפילו עולה עליו. כי כל ממצא ארכיאולוגי נפגע במשך 2000 שנה, נשחק והוא לא שלם. התנ"ך נשאר כפי שקיבלנו אותו לפני 3000 שנה, והתווספו לו במהלך מאות בשנים עוד ועוד פרקים. אני לא מבין את החוקרים שלוקחים ממצא ארכיאולוגי שעבר כל כך הרבה תהפוכות – ונותנים לו יותר משקל וערך מדעי יותר מהתנ"ך שלא השתנה, ונמצא בידנו כמה אלפי שנים. בעיני, התנ"ך, בנוסף לחשיבותו ההיסטורית-דתית, הוא בעל ערך מדעי. בתפיסה שלי, לא יכול להיות ממצא ארכיאולוגי שסותר את הכתוב בתנ"ך, זאת מכיוון שהממצא הארכיאולוגי איננו שלם ולכן הוא לא יכול לסתור את הכתוב בתנ"ך. אילו היה אתר ארכיאולוגי שלם כמו פומפיי – אפר שכיסה אתר שלם, כך שהעבר היה נחשף באופן שלם; עיר שלמה שנחשפה שעומדת בסתירה לתנ"ך – אז יתכן שהייתי נותן חשיבות יותר גדולה לממצא ארכיאולוגי כזה. התנ"ך הוא חלק מההיסטוריה של עם ישראל והוא ממצא שלם ומוגמר. מי שמנסה להתווכח עם התנ"ך שיסביר למה ליחס לתנ"ך פחות חשיבות ומשמעות מאשר לממצא הארכיאולוגי.
עתיקות הן אחד מהמשאבים הלאומיים העיקריים הקיימים במדינת ישראל. מה לדעתך יש לעשות כדי לממש את הפוטנציאל החינוכי, התיירותי וההסברתי הטמון במשאב זה?
יתכן שהתשובה שלי תקומם את הקהילה המדעית, אבל אני שלם עימה. המציאות היא שאין התעניינות גדולה בקרב אזרחי ישראל בארכיאולוגיה, שאין משאבים, שיש שוק שחור ויש הברחת עתיקות לחו"ל. את המצב הזה אפשר לתקן על ידי שינוי שלא פוגע בערך המדעי של החפירות הארכיאולוגיות. לדעתי צריך לאפשר לרשות העתיקות למכור את כל אותם פריטים שיש אלפים מהם, שאין להם חשיבות מחקרית מדעית והם שוכבים במחסני רשות העתיקות. ממצאים שהמחקר לגביהם הסתיים, נרות וכד'. ניתן להשאיר 20% מהם ואת כל השאר להוציא לשוק החופשי, כך שניתן יהיה לקנות באופן חוקי את הממצאים. זה ימנע שוד עתיקות, ימנע הברחות ויסדיר את הסחר בעתיקות. רשות העתיקות תיתן אישור לממצא, מתי נמצא, איזה תקופה וכד'. זה יתרום ליצירת עניין גדול ויקרב את אזרחי ישראל אל עברה של ארץ ישראל. אזרחים יוכלו להציב פריטים עתיקים בסלון ביתם. חתן בר מצווה שיקבל כזו מתנה יתעניין בארכיאולוגיה. זה יכניס כספים שבהם יוכלו להשתמש לטובת העתיקות. ההכנסות ממכירת עתיקות יהיו לטובת העתיקות ויאפשרו לרשות העתיקות להשתמש במשאבים אלה על מנת לחשוף אתרים לציבור הרחב. אזרחי ישראל צריכים ליהנות מהממצאים ומהחפירות ולא רק הארכיאולוגים. צריך לפתח את האתרים ולאפשר לאזרחים לראות את העתיקות שלנו בארץ ישראל. שינוי החוק יאפשר גם לאספני עתיקות, ביניהם יהודים, להגיע לארץ ולהציג את אוספיהם שהם עתיקות ארץ ישראל.
מאז שנבחרת לנשיא המדינה הינך מקדם נושאים שונים הנוגעים לארכיאולוגיה של ארץ ישראל, כגון החוג לארכיאולוגיה המתקיים מספר פעמים בשנה במשכנך. מהם היוזמות אותן אתה מקדם ומה דעתך על החוג לארכיאולוגיה?
מאז שנבחרתי לכהן כנשיא המדינה קידמתי שלוש יוזמות הנוגעות לארכיאולוגיה של ארץ ישראל:
– הגן הארכיאולוגי שמפאר מאוד את בית הנשיא ומעורר הרבה עניין ובו 2000 שנות הסטוריה מהמאה ה-10 לפנה"ס ועד המאה ה-10 לספירה.
– הקמת החוג לארכיאולוגיה בו ארכיאולוגים חושפים פרטים מרתקים מהעבר של ארץ ישראל. החוג מאפשר לחשוף לציבור תגליות שלעתים נשארות בקרב חוג החוקרים והאקדמיה. אני חושב שמפעם לפעם, כשנחשפים ממצאים חשובים, יש מקום לבוא לבית הנשיא ולהציגם במסגרת החוג הקבוע המתקיים אחת לשלושה חודשים. במסגרת החוג מגיעים ארכיאולוגים מכל רחבי הארץ ומציגים 3-2 נושאים. אני חשבתי שפורום כזה יתרום לחשיפה של הממצאים והחפירות החשובות.
– יזום קשר עם המוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם . ביקשתי ממנכ"ל בית הנשיא שיחד עם רשות העתיקות והמוסדות להשכלה גבוהה בארץ יזמו קשר עם המוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם. הרי כל אוניברסיטה בארץ מקושרת עם אוניברסיטאות בעולם. הקצב של החפירות בארץ איטי מדי עקב מחסור במשאבים, ולכן אפשר לשתף אוניברסיטה מחו"ל בחפירות ובמימון המחקר בארץ. כפי שאוניברסיטה אמריקאית שותפה במימון ומחקר בבית ציידה, כפי שאוניברסיטה גרמנית שותפה במימון ומחקר בחפירות בתל א-צאפי/גת, ניתן לעניין אוניברסיטה בעולם שתאמץ אתר עתיקות בארץ, באישור רשות העתיקות. הם יגייסו כספים, ישלחו חוקרים וסטודנטים וזה יאיץ את החפירות הארכיאולוגיות.
האם יש דברים נוספים שברצונך להתייחס אליהם?
כן. בעניין הר הבית, האתר המקודש לעם היהודי ולאיסלאם. אני חושב שההר טומן בחובו עבר היסטורי מרתק ועשיר שבדורות הבאים מישהו יחשוף. אני מציע שבתיאום עם הוואקף, הרבנות הראשית ואונסק"ו נגיע להסדר שתתקיים שם חפירה ארכיאולוגית מוסדרת שתהיה על דעת כל הגורמים בארץ. יורכב צוות חופרים שימנה ארכיאולוגים יהודים, מוסלמים וזרים שיעסקו בחפירות באופן שקול ומוסכם, על מנת לחשוף את העבר העשיר והמרתק של הר הבית ואת מורשתו.
מאמרים נוספים ...
ראיון עם נשיא המדינה
"לחנניה שלום", שלום
צינתור בחפירות ארכיאולוגיות
מדיניות שימור טריטוריאלית כגישה בטפול באתרי מורשת
ראיון עם הסופרת צרויה שלו על ספרה "תרה"
תרה – סנטוריני
ההיסטוריה חוזרת
מצעד החפירות
סיפורים קטנים מענף ארכיון
המיקרופון המשוטט - והפעם: תרים עם "תרה" ברחבי הרשות