Israel Antiquities Authority
נגישות

בית קהילה נוצרי קדום נחשף בחפירות בכלא מגידו

יותם טפר

ניקיון הפסיפס בחפירות רשות העתיקות בכלא מגידו
ניקיון הפסיפס בחפירות רשות העתיקות בכלא מגידו
חפירות רשות העתיקות בכלא מגידו נמשכות כמעט שנתיים; בתחילה עבור צבא הגנה לישראל ולאחרונה, מזה כ-10 חודשים, עבור שרות בתי הסוהר. החפירה בשטח Q נערכה בחודשים ספטמבר–דצמבר 2005 ונוהלה על ידי יותם טפר,  ערפאן נאג'ר, פאדי אבו זידאן ובסיוע ירדנה אלכסנדר וזהר דניאל (ניהול שטח). החפירה, שהסתיימה זה עתה, זכתה לעזרה רבה מכל הצוות של מרחב צפון.
רקע
נשיא המדינה, משה קצב ויותם טפר בחפירות רשות העתיקות בכלא מגידו
נשיא המדינה, משה קצב ויותם טפר בחפירות רשות העתיקות בכלא מגידו
כלא מגידו הוקם בימי מלחמת העולם השנייה על גבי אתר קדום שזכה לכינוי "גבעת משטרת מגידו". האתר שוכן מעל צומת כבישים חשוב ומרכזי, ולצד נחל קיני השופע מים בכל ימות השנה ומשיק לשלוש יחידות גיאוגרפיות חשובות ומרכזיות בצפון ארץ ישראל. אלו הן הסיבות לחשיבותו ומרכזיותו של האתר במרחב גם בתקופות מאוחרות ועד ימינו.
 
לפי מידע היסטורי וממצא ארכיאולוגי הוצע לזהות את האתר עם כפר עותנאי, הנזכר במקורות ארץ ישראליים מהמאה הראשונה לספירה. בראשית המאה השנייה הוקמה מצודה צבאית בראש הגבעה, מעל היישוב היהודי ומחנה צבא רומי של מפקדת הלגיון השישי פאראטה, בשדה שמצפון מערב לכפר והמקום כונה בשל כך לגיו. הנוכחות הצבאית באתר נמשכה כמאתיים שנה שבמהלכן קלט הישוב הכפרי אוכלוסייה זרה והתרחב עד שהפך לפוליס בשנת 305 לספירה שנקרא מאקסימיאנופוליס. בישוף מעיר זו נכח גם בועידת ניקאה בשנת 325 לספירה והיא נזכרת אצל הנוסע/ת מבורדו בשנת 333 לספירה ובמקורות נוספים מהתקופה הביזאנטית. עם הכיבוש המוסלמי אימץ היישוב את השם לג'ון, המשמר את זכר מיקומו של הלגיון הרומי באתר עד ימינו.
החפירות
תל מגידו המקראי וסביבתו הקרובה זכו זה מכבר בהכרה המכובדת של אונס"קו והוכרזו כאתר מורשת עולמית. בחפירות כלא מגידו השוכן מדרום לתל, נחשפו בשטחים שונים מכלולים ביתיים מהתקופות הרומית והביזאנטית וכן חדרים וחצרות, מתקני בישול, אגירה ואחסון בשטח כולל של מספר דונמים. בחפירת שטח Q נמצאו שרידים ארכיאולוגיים מהתקופה הרומית עד התקופה האומיית (המאות ה-1 עד ה-8 לספירה), מהתקופה הממלוכית (המאות ה-13–14 לספירה) ומהעת החדשה.
מבנה הפסיפסים הנוצרי ומשמעותו
בחלקו המערבי והעליון של שטח Q הנמצא בשולי האתר נחשף מבנה גדול שבאחד מאגפיו היה אולם מלבני מרוצף בפסיפס ובו שלוש כתובות ביוונית עתיקה. כתובת אחת הוקדשה על ידי גאיאנוס, המכונה גם פרופיריוס, קצין בצבא הרומי, אחינו, לבניית הפסיפס. כתובת שנייה דורשת בזיכרונן של ארבע נשים וכתובת שלישית הוקדשה על ידי גבירה נוספת, אוהבת האל, לאל ישו כריסטוס כזיכרון.
 
האולם והמכלול בו נמצא הפסיפס מתוארכים לפי הממצא הקיראמי והמטבעות לתקופה הרומית, המאה השלישית לספירה. הממצא הארכיאולוגי מעיד על קשר בין הצבא הרומי לפעילות פולחנית, קהילתית נוצרית ומכאן חשיבותו. ממצא כדוגמת זה שנחשף בכלא מגידו נדיר וייחודי ומעטים כדוגמתו מוכרים בכלל ובאזורנו בפרט.
 
תרומתו של המכלול רבה להבנת הנצרות בתקופה זו באזור בו התקיימו בכפיפה אחת כפר יהודי, מחנה צבא רומי ועיר רומית-ביזאנטית. שימורו של המכלול  ובהמשך גם הצגתו לקהל חשובים ולכן ראוי היה שייעשו תוך תשומת לב לערכו וייחודו של האתר כמו גם למיקומו במרחב.
תודות
החפירה זכתה לטיפול יסודי ממינהל הלוגיסטיקה והביטחון ובשיתוף פעולה פורה עם תחום שימור. ראלב אבו דיאב, רותי לבנטל ומאג'ד דיאב עסקו בליווי שימורי של החפירה וטיפלו בפסיפס בעזרתן של חוליות השימור מבית שאן וקיסריה בראשותם של אילן פחימה וגבי סלומון. צוות הקמת חממות בראשותו של נאיף סנדוקה טיפל בהגנה מפני הגשם ובכל שאר הפרטים הטכניים טיפל יוסי לבן.
 
בחפירות, מראשיתן ועד השלב הנוכחי, עבדו ותרמו רבים. עדנה עמוס, משהור זועבי ויפים פינקלשטיין בפיקוח ארכיאולוגי צמוד. צילום מהקרקע הווארד סמיטלין וניקי דוידוב, ומהאויר צוות סקי-בלונס פסקל פרטוש ודורון גהלי. מדדו בשטח סלאוה פירסקי וואדים אסמן ובמשרד הכינו תוכניות אירנה ברין, ליליה בלשוב ונטשה זאק. טניה מלצ'ן ציירה ושחזרה, ויעל אלף ויערה שאלתיאל עמלו על מצגות וניסוח עמדות שימוריות-ערכיות.
בעיבוד החומר והכנתו לפרסום ראשוני מסייעים דינה אבשלום גורני ועדנה שטרן בייעוץ קיראמי ולאה פורת בניסיון להרכיב מכל אלה כלים שלמים. חפצי המתכת נוקו במעבדות הרשות בידי ויניצקי ראיסה ורביב עודד ואת המטבעות זיהו גבי בוכובסקי ודני שיאון. יעל גורין מיינה את שברי הזכוכית,  צילום הממצא נעשה בידיו של הווארד סמיטליין וציורו בידי חגית טחן. ד"ר גיא שטיבל ופרופ' ישראל שצמן ייעצו בנושאים הקשורים לצבא הרומי, ד"ר רינה טלגם בפסיפסים ואמנותם, אורית סופר ויותם כרמל בשרידי טיח ופרסקו. ד"ר יובל שחר במקורות היסטוריים ועזרה מיוחדת הושיטה ד"ר לאה די סגני אשר קראה ופענחה את הכתובות. לכולם תודה מקרב לב.
 
 החפירות לא יכלו לצאת לפועל ללא עבודתם המאומצת והמסורה של 60 אסירים מבתי הכלא  במגידו ובצלמון ובסיוע צמוד של מפקד כלא מגידו שרון וסגניו בעבר, שלום  ובהווה, צביקה. לפרויקט החפירות סייע רבות מהנדס הפרויקט יורי והמערך הלוגיסטי-מנהלי של הכלא פעל להצלחתו. תודה לכולם ותודה אחת נפרדת לצוות הסוהרים המסור והחרוץ ובראשם קיזל, מאלאכ, יעקב, עזרא, חלבי, גיל ורבים נוספים.

מאמרים נוספים ...