חיפוש בספריה
חינוך וקהילה
|
מידע שימושי
|
תצוגות ארכיאולוגיות
|
מבנה ארגוני
|
חנות
|
פרסומים
|
סרטים
צור קשר
|
אודותנו
|
עברית
|
English
|
ﺍﻟﻌﺮﺑﻴﺔ
מי אנחנו
חפירות ארכיאולוגיות
מתנדבים
רישוי, בניה ואגרות
מגילות מדבר יהודה
אספנים
כנסים וימי עיון
דוברות
מכרזים
מאגר ספקים
ארכיון
הצהרת נגישות
צור קשר
אתרים נוספים
חדשות ארכיאולוגיות
עתיקות - המהדורה המקוונת
אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל
מינהל שימור
הארכיון המדעי
הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה ע"ש ליאון לוי
אגודת הידידים של רשות העתיקות
פסיפס לוד
הגן הארכיאולוגי בירושלים
אתר פרוייקט יפו
אתר ועדת ערר לפי חוק העתיקות
אסירים עם {דבר} עבר...
גלי צברי
איך מרימים רצפת פסיפס לתקרת המודעות?
לוקחים 60 אסירים פליליים בחליפות שב"ס חומות, מציבים אותם בחבל ארץ עתיר נדל"ן עתיק יומין כמגידו, מפקידים בידם מכושים ואתים, מערבבים קורטוב התעניינות של הוד קדושתו האפיפיור הרחק מהוותיקן, מארחים את פמליית כבוד נשיא המדינה, מתבלים בעדת צלמים נרגשים המבזיקים ומקליקים ובארכיאולוגים חדורי להט ומוסיפים למעלה שני דגים ססגוניים
ולעיטור גם מסבחה אחת מחרוזי ענבר ו...הרי לכם מתכון מנצח.
זה הכל אנשים בסופו של יום
מנהל הכלא- גונדר שרון שואן
מנהל הכלא גונדר
שרון שואן
התכוון בכלל לבנות אגפים חדשים לאסירים ביטחוניים ששוכנים כרגע באוהלים צפופים במתחם הכלא, אך ממתינים לארבעה כתלים מסודרים.
הסוהר
קיזל עיזאם
לא חלם כלל שיועבר מתפקידו כקצין אגף ויובהל, אחר כבוד, לשמש כמפקד המבצע של חפירות מגידו.
רס"ר
מאג'ד יעקוב
, שעסוק רוב שעות היום בטיפול בבעיות משמעת וסדר, מצא עצמו נרעש ונרגש מחשיפת הכתובות, סמלי הדגים ושרידי הכנסייה העתיקה וכנוצרי מאמין החל עוסק במרץ בענינים של מעלה, לא לפני שנשא תפילה על יד הכתובת.
יודשה בולטיר,
אסיר פלילי המרצה עונשו כחצי שנה בכלא מגידו ועתיד להשתחרר בשבועות הקרובים, מצא עצמו בטעות גם נהנה בכלא לאחר שהוגדר על ידי גורמים מקצועיים כ"יחיד שסומכים עליו" במיון חרסים "בלי לשבור", גם בעבודה עדינה עם מכוש קטן וגם בעבודה קשה עם את חפירה.
ויש את האיש שלנו בשטח,
יותם טפר
מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, שמצא עצמו לפתע מממש את עבודת המחקר על מגידו במעין פנטזיה פרועה על חפירה היסטורית ובכפיפה אחת עם אסירים וסוהרים.
מנהל הכלא- גונדר שרון שואן
הימים ימי דצמבר 2005. מזה חצי שנה מתגלגלת לה חפירה שהחלה כדי לאפשר בניית אגפים חדשים לאסירים. אבל גם אחרי זמן ממושך, השב"ס עדיין ממתין להחלטת רשות העתיקות בענין.
גונדר שואן
קיבל לידיו לפני מספר חודשים את שטח הכלא מצה"ל וכעת 1200 אסירים ביטחוניים, השוכנים באוהלים החל מפברואר 2005, ממתינים לשדרוג בית הסוהר במקום.
בלשכתו הצהל"ית משהו בלב הכלא תלויות תמונות ומזכרות במסגרות עץ חום שקיבל סא"ל (מיל.) שואן על שירותו הצבאי.
אמנם דגל הלאום מימינו וחלונותיו מוגפים בוילאות המשווים למקום לשכת שרד בהשוואה לקירות הבטון שמסביב, אולם אין בחדר דבר אשר יעיד על היותו מנהל כלא אסירים, לפחות לא כפי שהם מוכרים לנו בסרטי כלא הוליוודיים... אולי בכל זאת משהו בפניו של מנהל הכלא מסגיר משהו מחושב וכריזמטי.
שואן מעיד כי ענין שיתוף הפעולה עם רשות העתיקות אמנם פורה אבל "ביסודו הוא לא פשוט ולא מובן מאליו, משום שעובדי רשות העתיקות רגילים לחופש פעולה מקצועי, ואילו כאן כל דבר מחייב אישור מוקדם: כל צילום, הוראות עבודה, הנחייה מקצועית ואפילו הפסקה". שלא לדבר על נהירת אנשים ועלייה לרגל אל הכלא. מאז התגלית המרעישה ביקרו, לדברי גונדר שואן, קרוב ל-500 אנשים, חוקרים, מומחים,עיתונאים בכירים, שר התיירות ופמלייתו ונשיא אחד.
שיתוף הפעולה בין שירות בתי הסוהר לרשות העתיקות הוא תקדימי מבחינת היקפי העבודה וההד הציבורי שהוא מעורר. "והנה", הוא מחייך, "כבר רוצים לארגן ערב משותף ואני מכיר שמות דרור, צח, יותם ואת המצב המשפחתי של הארכיאולוגים". יחד עם זאת, עם כל הכבוד לקיר שמוביל לירידה למקווה, המציאות נושכת אצל שואן. "הקבלנים לא ממש מתעניינים בנושא והלוואי שהיה לנו את כל הזמן שבעולם", הוא מוסיף ברוחב לב, "אבל התגלית לא מסייעת בידינו כבית כלא למצוא פתרון הולם לאנשים ובסופו של יום צריך לזכור כי האסירים הם שחיים כעת במצב בלתי אפשרי של ארבעים איש בחדר אחד במקום שמונה".
"אבל", הוא חותם, "מצאנו שזה מספיק חשוב לרוץ עם הנושא כמו שצריך ולבנות אגפים באופן יסודי. גם התדמית של השב"ס חשובה לנו כאן ואני יכול לסכם עד עכשיו שתוף פעולה פורה ומערכת יחסים די הוגנת עם רשות העתיקות".
מי חופר שם בחממות ובבורות שנפערו בלב בית הכלא?
נבחרו בין שישים לשמונים אסירים פליליים, שאינם ברמת סיכון גבוהה ונמצאים ב"סבב חופשות" – המתיר יציאה סדורה בגין התנהגות הולמת לצד פז"מ.
"בהתחלה", מעיד שואן ," האסירים לא אהבו את הרעיון שיעמדו בשטח פתוח ועוד יחפרו עם מכושים ואתים. למה, בעצם, לעבוד קשה כשיש עבודות "נקיות" יותר כמו אפסנאות ותורנות מטבח?"
תחשבו על זה שנייה, פתאום מוצאים עצמם האסירים בשטח פתוח מחזיקים מכוש וטוריה וחופרים באדמה בבורות עמוקים אל הלא נודע, ועוד ברישיון ובקולות עידוד. הייתם מאמינים?
אז מה יוצא לאסיר? כסף יש מזה?
האסירים מקבלים תשלום עבור החפירות והשב"ס דואג יפרנסו את עצמם. "זהו מהלך שגרתי, מעיד שואן, ממש כמו כל עבודה אחרת בבית הכלא, מה גם שכאן הם מתחברים למשימה לאומית", הוא מוסיף.
"מאוחר יותר משנחשפו האסירים לפרי עבודתם – הכתובות והפסיפס, החלו לגלות סקרנות גם בשל העניין שנוצר מסביב והביקורים התכופים שהביאו עימם בורות החפירה. היו כאלה, הוסיף בחיוך צדי קטן, שרבו על משמרות, בעיקר אחרי שמצאו את פסלון הברונזה".
דומה כי רק כשירימו האסירים את ראשם מריבועי החפירה, יביטו סביב ויראו את גדרות התיל המקיפות את המקום, יזכרו פתאום שהם עדיין נמצאים בכלא מגידו ומרצים עונשם על עבירות פליליות.
דומה.
אבל לא כך הדבר.
היו במקום התפרעויות ואי קבלת מרות ואפילו ישיבה בצינוק. מנהלי החפירה נתפסו בתחילה בעיני האסירים כאנשי שב"ס שהוצנחו לתת הוראות; ובכלל איפה שעות קנטינה? מוסר העבודה, איך לומר, קצת חרג מהנורמה הידועה בחפירות הרשות.
אבל עם בהמשך החפירה ועם התפתחותה נוצר, כאמור, שיתוף פעולה פורה יותר.
קיזל עיסאם- מנהל זמני לכ"א בשטח
קיזל עיסאם- מנהל זמני לכ"א בשטח
קיזל עיסאם, קצין אגף בכלא מגידו, מונה זמנית לנהל את כוח האדם והלוגיסטיקה מול הארכיאולוגים.על גבי שולחן עץ המחובר לספסלי ישיבה תחת רשת חפירה שחורה, כשכוס קפה שחור חזק בידו, מצביע קיזל על חממות האסירים החופרים ואומר בגילוי לב "העשרתי את הידע.. בכל זאת יש הבדל בין ללמוד היסטוריה לבין להיות שותף לארכיאולוגיה. בסך הכל ההרגשה היא די טובה." להפתעתנו הוא גם מדקלם שורות מתוך הפסיפס שנחשף ומוסיף: "אין ספק שהתגלית מחזקת את קדושתה של א"י לכל הדתות."
ובכל זאת קיזל, קצת על האדמה, מה קורה בשטח?
"מדובר באסירים שלא מורגלים בעבודת חפירה, צריכים להכניס אותם לתלם,להקנות להם ערכי עבודה שלא יתנוונו במאסר, בתקווה שבאזרחות יהיה להם קל לתפקד כאנשי עבודה, במקום להתעסק בדברים שלא מועילים לחברה."
איך הסתדרתם עם גלי הביקורים הסקרניים התכופים במקום?
"השב"ס", הוא מציין, "הוא מערכת פתוחה לתקשורת ואמנם הגיעו הרבה אחמי"ם ויש לזה השלכות על האבטחה, אבל", הוא ממהר להוסיף, "גם בזה עמדנו."
מאג'ד יעקוב- רס"ר המשמעת
מאג'ד יעקוב- רס"ר המשמעת
מאג'ד יעקוב, הרס"ר, הוא הנוצרי היחידי בחבורת הסוהרים שעובדת על גבעת מגידו.
למאג'ד אח כומר שגר בחיפה ומשמש ראש העדה הנוצרית בכפר עוספייה והוא האדם הראשון אליו טלפן מאג'ד שעה שנשאל על ידי הסובבים על משמעות הכתובת הנוצרית.
"משהבנתי שלפני עומדת אחת הכנסיות העתיקות בעולם, נטלתי את הצלב שלי שקשור בשרשרת למחזיק המפתחות שלי ואת המסבחה {מחרוזת תפילה}, ירדתי אל הכנסייה ונשאתי תפילה בשפה הערבית הפונה אל האל: "אני העבד הפשוט מבקש ממך לקבל אותי לתפילותיך" הדגים, לפי האמונה הנוצרית, הם סמל, מספר מאג'ד ,כי כאשר ישו לקח את הדגים בין ידיו אירע נס והמזונות לעם הרעב הוכפלו".
"מגידו",הוא מסביר, "מכונה ארמגדון בברית החדשה ומתוארת שם כמקום בו יתרחשו מאורעות של טוב ושל רע. אז התפללתי והרגשתי שנפל בחלקי כבוד גדול לראות את הכנסייה הנוצרית הקדומה באזור, ועוד לפני האפיפיור".
יודשה בוטיר- אסיר "חופר חוקר"
יודשה בוטיר- אסיר "חופר חוקר"
יודשה בוטיר. אסיר פלילי. בסה"כ שנתיים וחצי בארץ.
בעת כתיבת שורות אלו הוא כבר שוחרר ודאי לחופשי לאחר שריצה את עונשו במשך חצי שנה. במהלך כל תקופה זו עבד וחפר בגבעת מגידו.
היום של יודשה החל ב- 06:30 והסתיים ב-14:00. לאחר מיפקד הבוקר הוא הגיע עם חבריו האסירים הנבחרים לגבעת החפירה וקיבל הוראות ממנהלי החפירה בליווי סוהרים.
ארוחת עשר הוגשה להם במקום ולאחר ספירת צהרים הם נאספו בחדר האוכל הסמוך. בגלל העבודה הקשה לא נלקחים יודשה וחבריו לעבודות ולמטלות שב"ס אחרות.
ליודשה יצא שם טוב בחפירה, אבל מלאכת הדיבוב קצת קשה כי הוא יותר עושה מאשר מדבר....
"הוא הראשון שחשף את הכתובת של הקצין הרומי .."ממהרים הסוהרים מסביב להללו.
אז היה בסך הכל הכיף לעבוד בחפירה ולגלות כאן?
"סך הכל העבודה די רצינית, מגיבים הסובבים בשמו. מדי פעם, כשמוצאים משהו, נשמעות צהלות שמחה וכולם מתאספים סקרנים ושואלים שאלות, אבל העבודה באופן כללי התנהלה ברצינות".
עובדי רשות העתיקות בשטח
בגבעת החפירה מקדמים את פנינו עובדים בפעולה. במקום מוצבים סולמות לצלם
הווארד סמיתליין
שמבזיק על פני הפסיפס המרשים ואילו המודדים
ואדים אסמן ופירסקי סלאבה
מסתובבים בין בורות החפירה ומחשבים את העומק והעובי של כל שכבת אדמה.
נג'אר ערפאן
, מנהל השטח, מגדיר את העבודה כחוויה חד פעמית. לעבוד במתחם סגור "זו עבודה לא קלה כלל ועיקר, אבל החפירה כולה", הוא מדגיש "כמוה כנפילה על אוצר".
אבל את
יוסי לבן המנהלן
לא העסיק במיוחד האוצר, אלא משמעת האסירים. הוא נדרש לטיפול קצת שונה ממה שהורגל עד היום בעבודתו מול הפועלים בחפירות הרשות.
תחת שמש מגידו הקופחת, מצויד בכובע מצחייה בעל שוליים מתנופפים, מסתובב לו נמרץ בין הריבועים מנהל החפירה,
יותם טפר
.
הפנים השובבות של יותם אינן מסגירות כי מדובר בארכיאולוג חופר חוקר, שעשה קפיצת דרך מרשימה מעבודת המאסטר על מגידו אל תוך הלוקוסים הכי מדוברים בעת האחרונה.
האם קיים כאן שיתוף פעולה יוצא מגדר הרגיל?
"גם בעבר היו פיקוחים ועבודות בינוי במתחם ובסביבות כלא מגידו" הוא אומר
אנטסיה שפירו ולאה פורת
עבדו למשל בחפירות בשטחים אחרים באזור,
אבו זידאן פאדי
ניהל שטח בחפירה הנוכחית ולאחרונה גם
זועבי משהור
עבד בפיקוחים, "אבל שיתוף פעולה בצורה אינטנסיבית מעין זו ראוי לציון, וזאת צריך לזקוף לזכותו של השב"ס ומפקדי הכלא.
יחד עם זאת, את זכות הראשונים לעבודה בכלא מגידו יש לזקוף לזכותו
של
ארז ניסים
המפקד הצבאי של הכלא בטרם הועבר לידי השב"ס".
"היום אתר החפירה הוא במרכז הגבעה", טפר מספר, "אבל צריך לזכור כי במשך מחצית השנה האחרונה נחפרו בין שישה לשמונה ריבועים מתחת לכל מגדל שמירה בכלא. תחת אחד המגדלים מצאנו יישוב יהודי". לסיפור היהודי, אגב, אין קונים.
איך התנהלה העבודה מול בית הסוהר, הסוהרים והאסירים?
"העבודה מול האסירים הוא סיפור בפני עצמו. ההתחלה היתה קשה ומבחינה מנטאלית האסירים היו צריכים להתרגל לקבל הוראות מצדנו. מדובר באסירים השפוטים לא בגלל עבירת תנועה פעוטה, ומבחינתי זה היה אך נכון לשים חיץ ולא להיכנס לסיפור האישי שלהם, פשע כבד או נהיגה בלי רישיון. על מנת שאוכל מדי יום במהלך החפירה להסתכל לחופרים בעיניים לא רציתי לדעת דבר מעבר לשמם".
"היו כאן ימים שגם ערפאן
,
מנהל השטח
וגם אני היינו צריכים למצוא את הדרך לגמור בשלום את יום העבודה".
החפירה המתנהלת במקום איננה שגרתית. בכל זאת, לא דאגת קצת? מה אמרו בבית?
יותם מחייך ובוחן בעיניו טרקטורונים שחוצים את המקום כבשגרה. "אני לא מודאג מהעבודה כאן ולאשתי בבית לא היתה כל כך ברירה כשבישרתי לה שאני עובד בכלא".
"מה שכן, אף אחד לא הכין אותנו לעבודה מול האסירים, אבל נוצרו קשרים טובים ואווירת עבודה שנוצרה בזכות הסוהרים קיזל ומאג'ד ואחרים. סך הכל כולם אנשים. באים לעבוד ורוצים מילה טובה וטפיחה על השכם".
בימים אלו נכנס תחום השימור לבצע עבודות שימור במתחם ושטח החפירה הגדול מופשר אט אט לבואם של הטרקטורים האימתניים במקום. בינתיים נוצר תקדים מעניין שזימנה לנו אדמת הארץ, וכך יושבים בכפיפה אחת אנשים שהמכנה המשותף הרחב שלהם הוא העבר.
יש בהם מי שמעדיף לשכוח ולא להעלות חרסים בידו ויש מי שדבק במשימת החפירה באדמה משל הייתה כל עולמו.
והאדמה? האדמה היא טובה.
לפחות לרשות העתיקות היא נותנת פירותיה. נמצא מבנה פולחן נוצרי נדיר מסוגו מהמאה ה-3--4 לספירה; ישנם פסיפסים מרשימים, מבני מגורים, מתקנים ושרידי יישוב ומקווה טהרה מהתקופה הביזאנטית, המאות ה-4–6 לספירה, פסלון מברונזה, מטבעות וחותמות ועוד ועוד.
מאמרים נוספים ...
ראש השנה בין נצרות לאיסלאם.
בית קהילה נוצרי קדום נחשף בחפירות בכלא מגידו
חפירות רשות העתיקות בכלא מגידו – ניתוח מקרה של חשיפה תקשורתית עולמית
אסירים עם {דבר} עבר...
רמלה, "היפה שבערים", בירת הארץ בתקופה המוסלמית הקדומה
התצוגה במכללה האיסלאמית אל-קאסמי
מעשה בשלושה ילדים