מועצת רשות העתיקות אבלה על מותו של שוקה דורפמן, מנהל הרשות מאז 2002. שוקה רצה שנזכור אותו קודם כול כלוחם. כשנפטר הארכיאולוג דוד עמית אמר לי שוקה: "הוא היה לוחם וזה הדבר החשוב ביותר". ואכן, שוקה היה לוחם.

רבים יוכלו להעיד טוב ממני על התקופה שבה שימש קצין תותחנים ראשי ומנהיג צבאי. אני יכולה להעיד על תכונות אלה בהתגלמותן האזרחית. המנהיגות, כושר ההחלטה וקבלת האחריות שאפיינו אותו כקצין בלטו שבעתיים כשניהל את רשות העתיקות. הוא פעל במקצועיות ללא פשרות, ביושרה ובמסירות, ודאג לכל פרט ולכל איש במערכת. בשנה האחרונה ראינו אותו במלחמתו האחרונה, במאבקו נגד המחלה הארורה. גם אז לחם בגבורה עילאית, באופטימיות ובלי לוותר כמלוא הנימה על הנהגת רשות העתיקות. כשהודיע לפני שבועיים שברצונו לפרוש מהניהול וכי הוא מוכן לוותר על סמכויותיו הבנו מיד את המשמעות.

אני הכרתי את שוקה כאיש חזון, שאף פעם לא הסתפק בקיים, ושאף להרחיב את הידע הארכיאולוגי של מה שכבר נתגלה ולהעמיקו, ולדאוג לשימורו. בימי מלחמה אלה מתבקשת ההקבלה: אלה חופרים ואלה חופרים. אלה חופרים מנהרות ומחילות לזרוע מוות, ואילו שוקה, בעזרת עובדי הרשות, חופרים כדי לגלות את החיים בארץ לדורותיה ולשמר אותם למען הדורות הבאים. שוקה לא רק הגדיל את היקפי חפירות ההצלה אלא דאג לשפר גם את תחום הפרט ברשות. הוא היה גאה מאוד בפרויקט קידום הארכיאולוגים לתואר שלישי, במטרה לקבץ ברשות מאגר מוחות מהמשובחים בארץ במגוון תחומים. הוא האמין שמורשת העבר היא נחלת כולם, ופעל למען שיתוף הקהילה בשמירת העתיקות ולמען הנגשת אוצרות העבר לקהל הרחב. שני מיזמים שהיה גאה בהם מאוד הם "הספרייה המקוונת של מגילות מדבר יהודה", המוצגת במרשתת בעזרת חברת "גוגל", ושימור הפסיפס מלוד והשבתו לאתרו במשכן שהותאם לו במיוחד. המשותף לשני המיזמים הוא רצונו של שוקה להנגיש את הידע ואת האוצרות הארכיאולוגיים לקהל הרחב.

שוקה הכיר את עובדי הרשות והיה גאה בהם ובעבודתם. הוא ניהל את רשות העתיקות בדרך שהבטיחה את פעילותה, ושם דגש על שכר העובדים וביטחונם. אם חשש שדבר-מה מסכן את הביטחון הזה הוא הגיב באופן מידי ונמרץ. רשות העתיקות התייתמה ממנהל מסור ומוכשר, ממתווה דרך, לוחם ומנהיג, שבמשך שנות כהונתו הארוכות יצר מסורת והניח אבני דרך ברורות אל היעדים שהציב. חברי ההנהלה, שעמם עבד שוקה שנים רבות בשיתוף פעולה מלא, תיפקדו היטב בימי מחלתו הממושכים. הנהלה זו יכולה וצריכה להמשיך לשמור על הקיים, ולהצעיד את הרשות בדרך שהתווה לה שוקה. המשך ההצלחה בכך תהיה הנצחה ראויה לפעילותו הענפה והברוכה.

יהי זכרו ברוך