ו' צפיריס נולד באי סאמוס שביוון,ב-1 באפריל 1936. בלידתו יעדוהו הוריו לשרת את האל כנזיר, וכך בהיותו בן 14 נשלח לבדו לירושלים, למנזר המצלבה, כדי לקיים יעוד זה. בהיותו בן 19 החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בחוגים להיסטוריה של ארץ ישראל בעת העתיקה וארכיאולוגיה. זמן קצר לאחר סיום לימודי התואר הראשון המשיך ללימודי תואר שני, והתמחה בנושא "כנסיות וריצופי פסיפס ביזנטיים מוקדמים".

ב-1967 החל בלימודים לתואר שלישי באוניברסיטה, בהנחייתם של הפרופסורים מיכאל אבי-יונה ודוד פלוסר, וב-1971 קיבל את התואר על מחקרו בנושא "סמלים נוצריים מהמאה הרביעית ואבות הכנסייה". במקביל ללימודיו אלו שימש כארכאולוג-חופר ב"אגף העתיקות".

בד בבד עם גאוותו במוצאו היווני, וסיליוס הינו ישראלי בכל רמ"ח אבריו. הוא אוהב את הארץ ואת הישראלים, התערה בחיים כאן, ורקם קשרי ידידות עמוקה וקשרי עבודה עם רבים מתושביה.

ב-1971 מונה לסגן מנהל האגף לענייני סקרים וחפירות, וכיהן בתפקיד זה עד 1991. בין 1976 ל-1982 שימש כמרצה במחלקה ללימודים ימיים והיסטוריה של האמנות הקלאסית באוניברסיטת חיפה. ב-1 באפריל 1990, במלאת לו 54 בדיוק, הוקמה רשות העתיקות באופן רשמי. בשנת 1991 מונה למנהל "תחום חפירות וסקר" של הרשות, ושימש בתפקידו זה עד 2001.

בתפקידו זה נודע וסיליוס כמנהל שדלתו פתוחה תמיד לכל עובד, נכון לשמוע כל בעיה, לייעץ ולעזור. הוא השכיל לשתף את העובדים אתו בכל הקשור לעבודה בתחום, על בסיס של פגישות יום-יומיות. נעם הליכותיו וחוש ההומור שלו השרו אווירה נינוחה ושלווה בקרב העובדים. הוא גם הקדים את זמנו ברעיונות שהיה לו לגבי מבנה התחום אותו ניהל.

לוסיליוס כושר ארגון מעולה. החפירות אותן ניהל נודעו ברבים כמסודרות ומאורגנות לעילא ולעילא, כמו גם פעילויות שונות בתחום בהדגשת המימד החברתי.

בעזרת המוניטין שיצא לו מחוץ לגבולות המדינה, הוזמן בחודש מאי 1990 לכהן כפרופסור אורח בקורס "ארכיאולוגיה והברית החדשה" באוניברסיטת פפרדין שבקליפורניה. מאז 1994 הוא מכהן כפרופסור חוקר בקולג' סיוור של אוניברסיטה זו. כמו כן, לזכותו שיתופי פעולה נוספים עם אוניברסיטאות בחו"ל, כדוגמת החפירה אותה ניהל בכורסי.

מלבד תפקידיו באקדמיה מכהן צפיריס גם בחבר היועצים של "האגודה לחקר ישראל" מאז 1967, ומאז 1999 הוא חבר במועצה הארכיאולוגית. משנת 1984 ועד 2002 שימש כאוצר מוזיאון הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית שבירושלים. מאז 1984 הוא משמש כנשיא (יו"ר) של הקהילה היוונית.

וכל מי שמכיר אותו אישית וזכה לעבוד אתו או תחתיו יודע שהמאפיינים העיקריים באישיותו הם האופטימיות ושמחת החיים, הבאים לידי ביטוי במציאת הצד החיובי והטוב בכל מצב ומצב.

1966: בית קברות בטבריה מתקופת הברונזה הראשונה
1967 - 1977: תל דן
1968: קברים בירושלים בגבעת המבתר מתקופת בית שני
1969: בזיליקה נוצרית קדומה באשקלון
1969: האזור ההלניסטי בבית שאן
1970 - 1974: כורסי
1971: הבזיליקה הנוצרית המוקדמת בכפר עראבה
1972: 1974: בית הכנסת העתיק במעוז חיים
1973: מבצר החשמונאים בירושלים
1976 - 1979: הבזיליקה הנוצרית הקדומה מצפון למגן‏[4]
1978 - 1987: העיר הקדומה של כפר נחום
1985 - 2000: קיסריה פיליפי ליד נחל הבניאס
1990 - 1991: החומה השלישית בירושלים

בין השנים 1968 - 2008 פרסם צפיריס למעלה מ- 90 מאמרים בכתבי עת כגון: קדמוניות, עתיקות, אריאל, Israel Exploration Journal-IEJ של החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ועוד. פרסומיו נעשו בשפות עברית, יוונית, אנגלית וצרפתית.