על קרקעית הים מצפון למבצר הצלבני  בעתלית,  נתגלה קנקן חרס תמים, בעומק 11.5 מ' ובמרחק כ- 750 מ' מערבית לקו החוף. סמוך לפה הקנקן ובתוכו  נמצאו קסוות של צדפות לא מקומיות. הקנקן נתגלה במסגרת סקר הצלה  תת ימי  מטעם רשות העתיקות. לקנקן  צורה אליפטית לא סימטרית,  בסיס קטן  ושטוח, צוואר קצר, שפה מעוגלת מופשלת החוצה ופה צר . על הכתף מסביב לצוואר פזורות שלוש ידיות זיז קטנות. ממצאי האנליזה הפטרוגרפית מלמדים כי הקנקן נעשה מטין שמקורו  בנילוס.  הצדפות זוהו ממשפחת Aspatharia rubens, שמקורן בנילוס ותוארכו באמצעות 14 C לאלף הרביעית לפנה"ס.  בהסתמך על  מקבילה מאתר מעדי (Maadi) שבמצרים התחתונה, הממצא הפטרוגרפי והצדפות, נראה כי מדובר בקנקן מצרי מתקופת הברונזה הקדומה/ I  א, שהגיע  לעתלית על גבי כלי שייט.   מקובל להניח שהמסחר בין כנען לשכנותיה בתקופה הנדונה, התקיים בנתיב היבשתי בלבד

ולכן היקף המטענים היה מוגבל. בשנים האחרונות הועלתה האפשרות בדבר קיומו של קשר ימי בין מצרים וחופי דרום כנען, אולם לא נמצאו שרידים ארכיאולוגיים ודאיים שיאששו זאת.