אתר משמר דויד נמצא כחמישה ק"מ מדרום-מזרח לרמלה, באתר שבעבר היה בו הכפר ח'ולדה. היישוב נמצא על שלוחה הררית נמוכה בשוליים המערביים של שפלת יהודה הצפונית, כשני ק"מ מדרום לתל גזר. החפירה הארכיאולוגית התנהלה כחפירת הצלה של רשות העתיקות בישראל בניהולו של אלי ינאי. עיבוד החומר נמצא בראשיתו, בניהולה של דר' קטיה ציטרין.
החפירה התנהלה בשטח גדול מאוד ונחפרו בה 450 ריבועים – מעט יותר מ-11.000 מ"ר.
שטח B: בכל השטח שנחפר נמצא מבנה מידות גדול שנבנה על הסלע הטבעי והוא כולל חצר מרכזית וסביבה ארבעה אגפים.
שטח C1: נחפר בין שתי תעלות שניתקו את השכבות העליונות שלו משכבות מקבילות בשטחים אחרים. בתחתית החפירה, על הסלע הטבעי, נמצא פתח רחב עם שתי מזוזות אבן מרשימות מהתקופה הרומית. מעל הבניין מהתקופה הרומית נבנתה שכבה IV בתקופה המוסלמית הקדומה. שטח הבנייה היה מחולק לשתי קבוצות של מבנים שונים. בצידו המזרחי נבנו רק בניינים פרטיים. בצדו המערבי נבנה מבנה מלבני ובארבע פינותיו צמודות אליו שלוש אומנות עגולות.
שטח C2: מטרת החפירה בשטח זה הייתה חיבור הסטרטיגראפיה של שטחים C1 ו-C3 למערכת קוהרנטית ואחידה בכל שטחי החפירה. בשני מקומות בשטח C2 נמצאו שני מקוואות טהרה שהכניסה אליהן הייתה במדרגות רחבות. ליד כל בריכה נמצא בור מים שניקז לתוכו מי גשמים ומערכת מרזבים לניקוז המים.
שטח C3: נחשפו מספר מבני מגורים. במרכז השטח נבנה בניין עגול בקוטר כ-10 מ'. הבניין רוצף בפסיפס צבעוני בדגמים גיאומטריים. הדגמים הגיאומטריים שבו מוכרים מפסיפסים אחדים מסוף התקופה הביזנטית וראשית התקופה המוסלמית הקדומה.
שטח D: נמצא מעט מערבה מהשטחים הבנויים בשטחים B ו-C. נחשפו בו שרידי גת תעשייתית גדולה ומשוכללת ודרך.
עיבוד החומר טרם החל ובשלב זה ניתן להצביע רק על כמה מסקנות ראשוניות: המקוואות מלמדים על אוכלוסייה שומרונית או יהודית ששמרה על דיני הטהרה במהלך התקופה המוסלמית הקדומה. האתר הנרחב שנחשף על הסלע נבנה בזמן קצר על כל השטח ולא נמצאו בו סימנים ליישוב שהתפתח במקום. נראה שתושביו עברו או הועברו אליו ממקום אחר בראשית התקופה המוסלמית הקדומה. הוא חרב בשתי רעידות אדמה. הקדומה החריבה את שכבה V והמאוחרת את שכבה IV. בפעם הראשונה במהלך שלטון בית אומאיה ובפעם השנייה במהלך שלטון בית עבאס.