Israel Antiquities Authority
נגישות

תפוצת מטבעות בגליל ובגולן בתקופות ההלניסטית והרומית

דני שיאון, רשות העתיקות והאוניברסיטה העברית

המחקר המוצג כאן נולד משני הורים. האחד, השתתפות פעילה במשך שנים בחפירות גמלא ועיסוק בזיהוי המטבעות מן האתר. השני היה עבודתי השוטפת במרחב צפון של רשות העתיקות, שם אחד מתפקידי הוא זיהוי מטבעות מחפירות שונות בגליל.

במהלך העיסוק במטבעות מן הגליל והגולן בלט לעין הריבוי העצום של מטבעות דרום פניקיה: צידון, עכו, ובעיקר צור. התפוצה הרבה של מטבעות צור בגליל זכתה בעבר לתשומת לבם של מספר חוקרים, אך אלה התמקדו או באזור מצומצם מאד של הגליל העליון (אזור מירון-גוש חלב-ח' שמע) או בתקופה מצומצמת (המאות ב'–ג' לסה"נ). עם הצטברות מידע חדש ורב נראה היה לי שמסקנותיהם של אותם חוקרים דורשים בדיקה מחדש. המחקר הנוכחי מנסה לבדוק לעומק את ההשפעה היחסית של שלש המיטבעות של צידון, עכו וצור בזמן ובמרחב. תוך כדי עיבוד הנתונים התברר שמידע מעניין ביותר טמון גם בניתוח תפוצת מטבעות החשמונאים, כך שאלה צורפו כחלק מהותי למחקר.

עיקר המחקר התבסס על מטבעות ברונזה. בניגוד למטבעות כסף, ששימשו גם בסחר בינלאומי, מעיד הכסף הקטן טוב הרבה יותר על מחזור המטבעות והשפעת הערים השונות שטבעו.

תפוצת מטבעות אנטיפס בגליל ובגולן
תפוצת מטבעות אנטיפס בגליל ובגולן

התחום הגיאוגרפי של המחקר כולל את כל הגליל והגולן שבתחום ישראל. לצערי, בצפון הגבול הבינלאומי אינו מאפשר איסוף נתונים בכל תחום הגליל ההיסטורי והמידע מלבנון וסוריה של היום מצומצם ביותר. בדרום הגבול הוא קו הכרמל – עמק יזרעאל – עמק בית שאן.

הטווח הכרונולוגי הוא למן התקופה התלמית ועד שנת 255/6 לסה"נ, אז פסקה הטביעה העירונית באזורינו. בתקופות אלה ניתן לזהות את המיטבעה על ידי סימן המיטבעה או כתובת.  התקופה הפרסית, שגם בה טבעו הערים האלה מטבעות, נחקרה כבר באופן יסודי על ידי אנדרה למר (Andre Lemaire) ולכן לא עסקתי בה. הטווח הכרונולוגי נחלק לחמש תקופות משנה, שבחירתן הושפעה בעיקר מאירועים נומיסמטיים ניתנים להבחנה, ולאו דווקא מאירועים פוליטיים, אם כי לפעמים אלה חופפים. למותר לציין שחלוקה זו, כמו כל חלוקה אחרת, אינה אידיאלית. היא מאפשרת דיון בסוגיות מסוימות ומקשות על אחרות.
מפת תפוצת המטבעות ההלניסטיים - חשמונאיים בגליל ובגולן
מפת תפוצת המטבעות ההלניסטיים - חשמונאיים בגליל ובגולן

. התקופות הן:

א.      התקופה התלמית (301–200 לפסה"נ). טביעת מטבעות תלמיים ושימוש כמעט בלעדי בהם.

ב.      התקופה הסלווקית (200–125 לפסה"נ). טביעת מטבעות סלווקיים ושימוש כמעט בלעדי בהם.

1.       מאנטיוכוס הג' עד אנטיוכוס הה' (200–162 לפסה"נ). שליטת מיטבעת עכו.

2.       מדמטריוס הא' עד דמטריוס הב' (162–125 לפסה"נ). שליטת מיטבעת צור.

ג.        התקופה החשמונאית (125–63 לפסה"נ). טווח הטביעה המשוער של מטבעות החשמונאים ועד פומפיוס.

ד.      התקופה הרומית הקדומה (63 לפסה"נ–70 לסה"נ). ראשית הטביעה העירונית לאחר פומפיוס ועד מטבעות המרד הגדול.

ה.      התקופה הרומית התיכונה (70–256 לסה"נ). הפריחה של הטביעה העירונית והקולוניאלית.

 

לצורך המחקר נבנה בסיס נתונים נומיסמטי על 186 אתרים בגליל. הנתונים נאספו מפרסומים, מאוספים ציבוריים ופרטיים, אוצרות המדינה ומידע אישי שהועמד לרשותי טרם פרסומו על ידי חוקרי ענף מטבעות ברשות העתיקות וחוקרים מחוצה לה. תודתי נתונה להם על כך. לגבי חלק מן האתרים הנדונים אין כל מידע ארכיאולוגי או היסטורי אחר.

תוצאות המחקר הן קבוצת מפות, אחת או יותר לכל תקופה, המראות באופן חזותי את תפוצת המטבעות של הערים צור, צידון ועכו וכן את זו של החשמונאים, ומטבעות היהודים מימי הורדוס עד המרד הגדול.

 

ניתוח המפות מאלף ביותר. הוא מאפשר מעקב אחר תחומי ההשפעה הכלכלית המשתנה של אותן ערים לאורך התקופות, ולהציע, בחלק מן המקרים, סיבות היסטוריות לשינויים, וכן להצביע על חריגים.

ניתן להצביע על כך שבתקופות מסוימות הייתה העדפה או דחייה של מטבעות מסוימים על רקע אתני, ואף לעקוב אחרי תחום ההתפשטות של המדינה החשמונאית בגליל ונסיגתה לאחר הסדרי גביניוס על רקע תיאוריו של יוסף בן מתתיהו וגיבוש הגבולות של הפרובינקיות פלסטינה ופניקיה. ממצאים נקודתיים מאפשרים הצעות חדשות בנושאים שנויים במחלוקת, כגון קיום יישוב יהודי בגליל לפני החשמונאים וראשיתו של היישוב היהודי בגולן, ואף להציע זהות אתנית ליישובים על פי הממצא הנומיסמטי בלבד.

הניתוח אפשר לקבוע גם שמחקרים רבים של חוקרי הברית החדשה, שעסקו באופי החיים בגליל בתקופתו של ישו, נשענו על נתונים לא נכונים, המשקפים את תפוצת מטבעות צור בגליל בתקופה שלאחר חורבן הבית, השונה מהותית מזו שלפניו.

 

למרות שממצאים חדשים בעתיד עשויים לשנות את הנתונים במידת-מה, ערכן של המפות הוא בכמות המידע בהן, כך שהיוצאים מן הכלל אינם מפריעים לראות את התופעה והשינויים בעתיד לא ישפיעו, להערכתי, על התמונה הכוללת.

 

 


מאמרים נוספים ...