האתר נמצא על גבעה נמוכה, בשול הצפוני מערבי של עמק החולה. שטחו כ10- דונם והוא נישא לגובה של כ6- מ' מעל פני השדות הסמוכים. לצורך הרחבתו של מנחת קריית שמונה, נערכו בשנת 1999 ובשנת 2001 חפירות הצלה רחבות היקף, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד המסחר והתעשייה. שטח שתי החפירות השתרע על כ3- דונם שבהם נחשפו שרידי ישובים מהתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזאנטית והצלבנית. רק בתחום מצומצם של החפירות נחשפו שרידים מתקופות קדומות יותר: תקופת הברונזה הקדומה 2, הברונזה התיכונה, הברונזה המאוחרת, תקופת הברזל והתקופה הפרסית. בשום מקום לא הגיעה חפירתנו לקרקע הבתולה.
מן התקופה ההלניסטית הקדומה נחשף חלק של מבנה נרחב בעל קירות עבים. המבנה בנוי אבני גוויל וממצא כלי החרס משכבה זו מתוארך לסוף המאה הג' וראשית המאה הב' לפסה"נ. המבנה נהרס ושוקם פעמיים, וכלי החרס שנמצאו בשכבות המאוחרות שייכים כולם לתקופה ההלניסטית המאוחרת, מהמחצית השניה של המאה הב' ומהמחצית הראשונה של המאה הא' לפסה"נ.
מהתקופה הרומית הקדומה שרדו קירות אחדים. נראה שבאותה עת התדלדל הישוב ולקראת סוף המאה הא' לסה"נ הוא נעזב לחלוטין.
בתקופה הרומית התיכונה כמעט לא היו מבנים באתר, ובלט גרם של שלוש מדרגות שמפתחן שרד ברוחב 10.5 מ' ונראה שבמקור היה רחב יותר. גרם המדרגות שימש כנראה לעליה אל פודיום שעמד בראש הגבעה של האתר השומם ואולי ניצב עליו מקדש קטן.
מן המאה הד' לספה"נ נחשף מכלול מבנים צפוף ובו מעל 70 חדרים, רובם שימשו למגורים. חמישה מהחדרים היו צרים ומאורכים ושימשו כנראה כמחסנים.
בתקופה הביזאנטית, לאחר תקופת נטישה, חזרו מתיישבים למקום ושיקמו את המבנים. מן הממצא עולה כי לקראת ראשית המאה הו' לספירה המקום ניטש באופן מכוון ובכוונה לחזור אליו בשנית.
האתר נושב מחדש רק בתקופה הפטימית, ממנה נמצאו בחפירות הקודמות עדויות שכללו שרידי מבנה איתן, אך בחפירתנו נמצאו רק חרסים מתקופה זו.
מן התקופה הצלבנית נחשפו יסודות מבנים של כפר קטן שקירותיו בנויים מלבני טין.
בתקופה התורכית וימי המנדט הבריטי האתר לא היה מיושב ובמקום היה בית קברות ששימש כנראה את תושבי הכפר זוק א' תחתני. עדות לכך נמצאה במספר גדול של קברים (נחפרו כ100- קברים) שרובם היו בנויים ומקורים בלוחות אבן.