פסלון שיש מרשים בן 2000 שנה בדמות דולפין הטורף דג, נתגלה בסמוך למושב מבטחים בנגב המערבי. בחודשים פברואר – מרס 2015 ערכה רשות העתיקות חפירה בתוואי המתוכנן של קו מים חדש של חברת "מקורות", בתחום השטחים החקלאיים של קיבוץ מגן. זאת במסגרת הנחת "קו מבטחים", אשר הינו חלק מתוכנית כללית שמטרתה לתגבר את אספקת המים לגוש מבטחים (הכולל שישה יישובים: עמיעוז, ישע, מבטחים, שדה ניצן, אוהד ותלמי אליהו) ולהביא להגדלת כמויות מי ההשקיה לחקלאי האזור.
במהלך החפירה, נחשפו שרידי ישוב משלהי התקופה הביזנטית - תחילת תקופה האומאית (מאה רביעית -מאה שביעית לספירה). בין השאר, נחשפו קירות של מבני ציבור גדולים, רחבות מרוצפות באריחי אבן, בורות מים ומערכת תעלות ניקוז משוכללת, תנורי אפייה גדולים ומתקנים נוספים.
לדברי אלכסנדר פרייברג, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "בזמן חשיפתה של רחבה, שהיתה מרוצפת בלוחות אבן ופריטים אדריכליים נוספים בשימוש משני (שימשו בתקופה קדומה יותר ושולבו במבנה מתקופה מאוחרת), נחשף פסלון שיש בגובה של 42 ס"מ, בדמות דולפין שטורף דג. הפסלון, המתוארך, ככל הנראה, לתקופה הרומית, היה משולב בריצוף מתקופה הביזנטית, לצד חוליית עמוד מעוטרת, אבן שחיקה וכלי אבן אחרים. מעניין, כי הפסלון היה שכוב עם ה"פנים" כלפי מטה, כך שלא ניתן היה להתרשם ממראו".
לדברי ד"ר רינה אבנר מרשות העתיקות, "נראה שהדולפין הוא רק חלק קטן מפסל גדול יותר, שגובהו המשוער כגובה אדם, של אל או אלה הקשורים לדולפינים. יתכן שהפסל היה של אלת האהבה והיופי אפרודיטה, אשר נולדה מקצף הגלים. יתכן גם שהפסל היה של פוסידון, אל הים.
לפי המיתולוגיה היוונית, פוסידון התאהב באמפיטריטי כשראה אותה רוקדת באי נקסוס עם אחיותיה, ואז הוא נמלך בדעתו להנשא לה. אך זו, ברחה ממנו. פוסידון שלח את הדולפינים למצוא את אהובתו, לדבר ולשכנע אותה שתשוב ותנשא לו.

פולחנות לפוסידון ולאפרודיטה מוכרים בערי החוף הדרומיות, אשר טבעו בתקופה הרומית את הדמויות של האלים הללו על מטבעותיהם. באשקלון היה מקדש חשוב לאפרודיטה- אוראניה (השמימית). הרודוטוס, ההיסטוריון בן המאה החמישית לפנה"ס, טען שהמקדש הזה באשקלון הוא המקדש הקדום ביותר לאלה זו. האל פוסידון מופיע על מטבעות מאשקלון ומאנתדון הסמוכה לעזה.
אלכסנדר פרייגברג מוסיף: "הדולפין שהתגלה בחפירה שולב כריצוף אבן מהתקופה הביזנטית, שבה מוחזרו אבני בנייה ממבנים קדומים יותר. התעלומות - מהיכן הגיע הפסל, מתי, מי, ובאילו נסיבות נשבר הפסל, מי הביא את השבר עם הדולפין לאתר, נותרו בינתיים בלתי פתורות." 


צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות