Israel Antiquities Authority
נגישות

ראשית התיישבות האדם הפרהיסטורי בעינן

חמודי חלאיילה

בהרצאה זו אסקור את החידושים מן החפירות החדשות של האתר הפרהיסטורי בעינן, שבעמק החולה. פרוייקט זה משותף לרשות העתיקות ולמרכז המחקר הצרפתי CNRS)) בניהולם של פרופ' פרנסואה וולה ואנוכי.

הרשו לי הקדמה קצרה על המחקר הפרהיסטורי ומקומו בארכיאולוגיה. הפרהיסטוריה מתעדת את תולדות האדם ותרבותו בתקופות הקדומות, מראשית הופעת האדם יוצר כלים ועד לראשית הופעת הכתב בתולדות האנושות. מדובר בפרק זמן ארוך הנמשך מלפני 1.8 מליון שנה ועד לפני 4000 שנה בקירוב. מטבע הדברים, ככל שחוקרים תקופות קדומות יותר כמות השרידים החומריים הולכת ופוחתת. יתר על כן, כיוון שמדובר בתקופות בנות מאות אלפי שנים, חלק מאתריהן עברו תהליכים גיאולוגיים וגאומורפולוגיים אשר מקשים על גילויים ועל שימור תרבותם החומרית. כתוצאה מכך, חלק גדול מן האתרים הפרהיסטוריים חבויים עמוק בתוך הקרקע ונחשפים באקראי, או עקב עבודות פיתוח.

האדם הקדמון הכיר היטב את מגוון חומרי הגלם בטבע והוא ניצל אותם כדי להשיג את מזונו וליצור את כליו, שרק מעט מהם השתמרו. אבן הצור היא העיקרית מבין החומרים שהשתמרו היטב, עד שנהפכה למאובן מנחה בחקר האדם הקדמון. המחקרים מצביעים על כך שהאדם הקדמון חי כצייד-לקט בחבורות קטנות שנדדו ממקום למקום בחיפוש אחר מקורות המזון, אולם, היו גם גורמים אחרים שגרמו להם לנדוד; כך, למשל, התנודות האקלימיות, שחלקן היו קשות ביותר, אילצו את האדם לנטוש את סביבתו לסביבה נוחה יותר. בארץ ישראל התרחשו חילופי תרבויות במשך התקופות ממושכות, ואף האדם המודרני הופיע לפני כ-100 אלף שנה. על-אף חילופי התרבויות, לא התרחשו שינויים מפליגים באורח חייו של האדם הפרהיסטורי והוא תמיד נדד בעקבות מקורות המזון.

בסוף התקופה האפי-פליאוליתית (לפני 13000 שנה לערך), אנו עדים לשינוי מהותי בהתנהגותו של האדם. הוא החל להתיישב באתרים מסוימים באופן קבוע ולחזור אליהם מידי שנה. שינוי זה מכונה על-ידינו תהליך התיישבות קבע, שהוביל בסופו של דבר למהפכה החקלאית ולהקמת מרכזי אוכלוסיה וערים.

אתר עינן הוא אחד האתרים הראשונים שנתגלו בו עדויות לשינוי באורח חייו של האדם הפרהיסטורי, והממצא  בו מעיד שתושביו ישבו בו מרבית השנה וניצלו היטב את סביבתו. האתר נתגלה בשנת 1951 כאשר חברת מקורות הקימה מכלי דלק להפעלת המשאבות הראשונות לשאיבת מי המעיינות ואספקתם ליישובי עמק החולה והגליל. המצב הביטחוני אז אילץ אותם להקים את המכלים בתוך הקרקע וכך נפגע חלק מן האתר. מנהל אגף העתיקות דאז הזמין את החוקר הצרפתי ז'אן פרו לחפור באתר והוא ערך במקום כ-12 עונות חפירה לא רציפות, עד שנות השבעים. פרנסואה וולא, גם הוא מהמשלחת הצרפתית, חפר במקום מספר עונות נוספות, וחשף במהלכן את אחד הבתים השמורים היטב באתר — בית 131. האתר תוארך לתקופה הנאטופית (10800–12500 לפני זמננו). במהלך עונות החפירה נחשפו שתי שכבות יישוב מתקופה זו. בשכבה התחתונה, הקדומה,  נחשפו שלושה מבנים גדולים: אחד שצורתו עגולה ושניים קשתיים. המפורסם מביניהם הוא בית 131 שמתארו קשתי ולו תשעה בסיסי עמודים, שניתן באמצעותם לשחזר את תקרתו. מתחת לרצפת הבית נתגלו קבורות רבות, ובהן קבורת אישה מבוגרת עם שלד של כלב מבוית שהונח מתחת לראשה. לשכבה העליונה, המאוחרת, שייכים מספר בתים עגולים שבמרכזם מוקדים ולפעמים אבני כתישה ומתקנים נוספים.

 

הגילויים באתר תרמו תרומה רבה להבנת התקופה הנאטופית ואופייה התרבותי, אך בגלל סיבות אובייקטיביות נעלמה אז מעיני החופר שכבה מאוחרת, החותמת את ההתיישבות באתר. בשנת 1996 החל פרוייקט החפירות החדשות בעינן שנמשכו שש עונות. מטרתו היתה חפירת השכבה העליונה, אותה שכבה שהוסרה בחפירות הקודמות, וחקר אופייה התרבותי. לאחר הסרתה של שכבת האדמה המאוחרת, שעובייה נע בין 20 ס"מ במעלה האתר לבין 60 ס"מ במורדותיו, נחשף מערך מבנים ומפלסי חיים שנבנו בשכבה זו. הממצא כולל שישה מבנים הפזורים על-פני כל שטח החפירה, רובם מבנים קשתיים הבנויים קירות אבן בצורת קשת ופתוחים כלפי צפון, אל המעיינות. לרוב המבנים בסיסי עמודים שתמכו כנראה בתקרה, וכן גם מוקדים בנויים. לכל מבנה שתיים או שלוש רצפות ובכולם נתגלו קבורות מתחת לרצפה. המבנים מסודרים היטב בשורה המותאמת לכיוון המדרון, וביניהם מצע של אבנים קטנות, רובן שרוף, ששימשו כנראה כשטח מחיה מחוץ לבית.

התרבות החומרית שהתגלתה עשירה ביותר וכוללת כלי צור רבים, כאשר הכלים האופייניים הם כלי קטן דמוי סהרון, להבי מגל ומקדחים. שרידי הפאונה רבים וכוללים מגוון רחב של בעלי חיים: בקר בר, צבאים, עזי בר, עופות ודגים. על-פי מינם, תפוצתם ודגם ניצולם ניתן לקבוע בוודאות שאלה נוצלו לאורך כל השנה. כמו כן נמצאו חפצי אמנות רבים, חלקם עשוי עצמות, אחרים מצדפים וכן פריטי אמנות החרותים על אבני בזלת.

לסיכום, למרות שהפרוייקט טרם הסתיים הרי הבנייה ועושר התרבות החומרית מפתיעים בעוצמתם כבר בשלב זה. מכלול כלי הצור יחד עם תאריך רדיומטרי אחד מתארכים את השכבה לשלב הסופי של התרבות הנאטופית (10200–10800 לפני זמננו). השימוש החוזר במבנים, מגוון שרידי בעלי החיים, דברי האמנות והקבורות המרובות בתוך המבנים, מעידים על-כך שאוכלוסיית סוף התקופה הנאטופית המשיכה את מסורת התיישבות הקבע במקום. ריבוי להבי המגל ואבני השחיקה מעידים על-כך שחל שינוי מהותי בדיאטת התושבים וחלק ניכר ממזונם היה מן הצומח. לבסוף, גילוי מספר פריטי צור האופייניים לתקופה הניאוליתית בתוך השלב הסופי של התרבות החומרית הנאטופית, יכול לרמוז לראשונה על קיומו של שלב מעבר בין ההתיישבות בסוף התקופה הנאטופית לבין התקופה הניאוליתית, ולא כפי שסברו קודם לכן, שהיה פער בין סוף התקופה האפי-פליאוליתית לבין ראשית התקופה הניאוליתית.


מאמרים נוספים ...