קברים הם חלק מתרבותו החומרית של האדם. מאחר שבארץ - ישראל התקיימו בני אדם לאורך כל התקופות ההיסטוריות וגם בחלקים ניכרים של התקופות הפריהיסטוריות הם הותירו אחריהם שרידים  רבים של קברים.  צפיפות הקברים העתיקים בארץ - ישראל היא גדולה ביותר, לכן פעולות הפיתוח של ישראל פוגעים תדיר בקברים.

עצמות עתיקות מתגלות הן בפעולות פיתוח והן בחפירות ארכיאולוגיות. מומחי רשות העתיקות עורכים את ההבחנות הבאות:

• הבחנה בין עצמות בעלי חיים לעצמות אדם.
• הבחנה בין עצמות אדם שנטמן בקבר במכוון לבין עצמות פזורות באופן אקראי, למשל, של אדם שנקבר תחת בניין מתמוטט.
• הבחנה מורפולוגית בין אוכלוסיות עתיקות.
• בדיקת גיל ומין של הנקברים ואנליזה של פתולוגיות בעצם.

ללא חפירה ארכיאולוגית מסודרת, על-פי אמות מידה מדעיות וללא בדיקות אנתרופולוגיות לא ניתן לענות על השאלות הקשורות באופי האוכלוסייה הקדומה ומאפייני הקבורה הייחודיים לה.  קברים וקבורות הם חלק מתרבותו של האדם לדורותיו. טמונים בהם מידע רב אודות האדם ואורחות חייו ומנהגיו. 

גילוי אקראי של קברים הוא עניין יום-יומי. קברים עתיקים נחפרים מדי שנה בחפירות הצלה מורשות מטעם רשות העתיקות. הנתונים המדעיים הנאספים מעובדים ומתפרסמים בדוחות חפירה מפורטים כקבוע בחוק. חפירות ההצלה מצילות מידע רב ומצילות גם את העצמות, הנמסרות לקבורה לגורמי הדת הרשמיים במדינה. אין ספק שללא חפירות ההצלה היו נהרסים הקברים העתיקים בידי גורמים מפתחים שונים.

רשות העתיקות, מתוך כבוד למת ולרגשות הציבור הכינה הנחיות מפורטות כיצד יש לנהוג בחפירת קברים ובעצמות אדם הנחשפות בחפירות ארכיאולוגיות. הארכיאולוגים ברשות העתיקות נוהגים לפי הנחיות אלה בהקפדה רבה. כל עצמות האדם הנחשפות בחפירות הצלה ארכיאולוגיות שמקיימת רשות העתיקות, נמסרות לקבורה מחדש למשרד הדתות, המופקד על קבורתן.  כמו כן, אין רשות העתיקות יוזמת חפירה בקברים עתיקים ללא צורך.