הטופוגרפיה של קו החוף המשתרע בין עתלית לדור מתאימה להפקת מלח ממי הים. המרזבות הארוכות שבעורף החוף נמצאות במפלס כמעט זהה לפני הים, והן מלאות במשקעים חרסיתיים שנושאים מים ועל כן מתאימים לבניית בריכות מלח. קו החוף הסלעי מאפשר לחצוב במקום מתקנים שונים להעברת מים מהים אל בריכות אידוי במרזבות.
ארבעה מתקנים לייצור מלח אותרו בין מפרץ עתלית לנווה-ים. הם כוללים משטחי אבן משופעים לקליטת מי הים והרמתם באמצעות האנרגיה של גלי הים וכן תעלות חצובות שהוליכו את המים מזרחה אל עבר בריכות האידוי. מדרום לנווה-ים, באזור שמורת הבונים תועדו שבעה מתקנים נוספים, הכוללים תעלות חצובות שהוליכו מים מרחק של 10-3 מ' לבריכות אגירה. מהבריכות הועלו המים באמצעות טחנות רוח או גלגלי מים מזרחה אל בריכות האידוי באמצעות תעלות חצובות או עשויות עץ.
מתקנים אלה קשורים באופן ישיר לים, ובכך הם מספקים לנו מידע על גובה פני הים ותנודות קווי החוף. מן הממצא עולה כי לא חלו שינויים טקטוניים משמעותיים לאורך חוף הים הישראלי במשך אלפיים השנים האחרונות.