בשנת 1968 גילו צוללים מטעם האגודה למחקר תת-ימי בישראל מטען של ספינה מהתקופה ההלניסטית מול חוף מושב מגדים, כ-6 ק"מ מדרום לחיפה. האתר נחשף מחדש בשנת 1980 ונחפר בידי היחידה לארכיאולוגיה ימית, בראשותם של א' גלילי , ש' וקסמן וק' רווה. מטען הספינה כלל מטבעות מברונזה ומכסף מימי הפתולמאים והסלווקים (המאה הב' לפסה"נ), מסמרים ואביזרים שונים מברונזה, שברים של צלמיות אנתרופומורפיות וזואומורפיות מברונזה, וכן שברים של פסלי ברונזה אנתרופומורפיים בגודל טבעי. המטען כלל גם אמפורת יין בשימוש משני, ובה עשרות קילוגרמים של חפצי מתכת, ובהם צמידים מעוטרים, עטרה (זר עלי זית מברונזה) מצופה זהב, ראשי חצים, כלי עבודה של חרש מתכת, מסמרים, חבקים, ידיות מעוגלות של כלים קטנים, נעצים לחיזוק לוחות דיפון מעופרת של ספינה, כפות מאזניים מצופות זהב, מטילי נחושת, מחברים, אביזרים ותכשיטים מברונזה. אופי הממצאים, כלי העבודה שנמצאו באתר והתכשיטים שמלאכתם לא נסתיימה, מעידים כי במטען הספינה היה בית מלאכה נייד לייצור תכשיטים; ייתכן גם שהכלים היו שייכים לסוחר במתכות. נראה כי שברי הפסלים הגדולים נועדו להתכה.

שני מכלולים נוספים מהתקופה ההלניסטית נחשפו באזור כפר סמיר שמדרום לחיפה. הממצא כולל מטמון של אלפי מטבעות כסף פתולמאיים, אביזרי ברונזה בצורת ראשי אריות, מסמרים מברונזה ופיסות של לוחות עופרת שציפו את גוף הספינה.