התרבויות הקדומות הותירו אחריהן שפע של שרידים עתיקים לאורך חופי ישראל. השרידים החופיים והימיים מהווים פרק בהיסטוריה של ארץ-ישראל והם נכס תרבותי ומשאב תיירותי בעל פוטנציאל כלכלי.

אזור החוף רגיש לשינויים. לכל הפרעה במערכת הסביבתית יכולות להיות השפעות הרסניות. פעילות האדם באיזור החוף (בעיקר כריית חול לבניה ובניית שוברי גלים מנותקים, נמלים, מרינות ובריכות קירור של תחנות כוח), גרמה לשינויים קיצוניים במאזן החולות לאורך החוף.

ערי החוף של ארץ ישראל נתונות במתקפה רבתי של האדם וגלי הים. מעקב שוטף של למעלה מ-20 שנים באתרי עתיקות בחוף הישראלי ומחקרים שונים בתחום הסדימנטולוגיה והטקטוניקה בקו החוף, מגלים כי תהליך ההרס של ערי החוף העתיקות אשקלון, אשדוד-ים, יבנה-ים, אפולוניה, קיסריה, דור ועכו מהיר ביותר ונובע בעיקר מהתערבות האדם במערכת החופית. אנו צופים שאם התהליך ימשך בקצב הנוכחי מבלי שנפעל, בתוך 10-20 שנה ייעלם חלק ניכר מערי החוף העתיקות של ארץ-ישראל.

המחסור בחול גרם לחשיפת השרידים העתיקים שהיו מכוסים בחול ומוגנים על קרקעית הים. בהעדר שכבת חולות מגינה, נפגעים האתרים התת-ימיים וערי החוף העתיקות כתוצאה מארוזיה והרס של גלי הים.

מעקב שוטף של עשרות שנים באתרי עתיקות בחוף הישראלי, ומחקרים שונים בתחום הסדימנטולוגיה והטקטוניקה בקו החוף, מגלים כי תהליך ההרס של ערי החוף העתיקות אשקלון, יבנה-ים, אפולוניה, וקיסריה, הינו מהיר ביותר ונובע בעיקר מהתערבות האדם במערכת החופית.