מדרום לשרידים של ארסוף נמצא רכס כורכר שקוע, המחובר לחוף בקצהו הצפוני. בין הרכס לחוף ישנו אזור מוגן יחסית (5-3 מ' עומק) שיכול לשמש לעיגון ספינות. המעגן נסקר על ידי האגודה למחקר תת-ימי, רשות העתיקות, ועל ידי אווה גרוסמן מטעם אוניברסיטת תל אביב. נמצאו כ-50 עוגני אבן וברזל מטיפוסים שונים, לרבות עוגן אבן עם נקב אחד שתוארך לתקופת הברונזה התיכונה. בנוסף, נתגלו כלי דיג וחפצים רבים הקשורים לפעילות ניווט ודיג, כולל משקולות עופרת לרשת דיג, אנכי עומק וטבעות מאבן לחילוץ ציוד דיג. באזור הדרומי-מערבי של המעגן נתגלה מטען של חפצי מתכת, ובהם שברים של פסל ברונזה בגודל טבעי בדמות גבר, פסלון ברונזה של האלה מינרווה, מסמרי ברונזה וחפצים נוספים עשויים מברונזה, מאבן ומעופרת. נתגלו ריכוזים של אבני גזית ועמודים בגדלים שונים; אלה עשויים מגרניט, משיש ומכורכר. כלי חרס רבים, לרבות אמפורות ביזנטיות עם חריטות, פיתסים וכן שברים של ידיות סל מהתקופה הפרסית וכלי חרס המתוארכים לתקופות הפרסית, ההלניסטית והרומית. כן נתגלו שברים של מטילי זכוכית, כנראה מתעשיית הזכוכית המקומית. נראה כי הרכס השקוע הורם בצורה מלאכותית על ידי הערמת אבנים עליו ובין פסגותיו. ריכוזים של אבני גזית שנמצאו במעגן נמצאו פזורים על קרקעית המעגן – מקורם, כנראה, בספינות טרופות. בהסתמך על הממצא הארכיאולוגי, בייחוד עוגני האבן, נראה כי רכסי הכורכר שימשו מעגן החל מהמאה הב' לפסה"נ.