המעגן הדרומי של דור שימש כנמל במשך כ-4000 שנה. הוא מוגן בצדו המערבי על ידי רכס כורכר שקוע, בצפון - על ידי טומבלו, ובדרום-מערב - על-ידי אי קטן. הלגונה היא תצורה טבעית ששמרה על שרידי ספינות וממצאים ששקעו מתחת למעטה החולות מיד לאחר טיבוע הספינה. בשנת 1968, נתגלה בלגונה מטען ספינה שכלל תותח ברזל, מרגמות, רובים (מוסקט) ועוגנים. האגודה למחקר תת-ימי ערכה סקר במקום ותיעדה את הממצאים. כמה שנים מאוחר יותר גילו צוללים של רשות העתיקות תותח מברונזה, מרגמה מברונזה וסוגים שונים של כלי נשק. ניתן לשייך את כלי הנשק לצבאו של נפוליאון, שנסוג לאחר כשלון המצור על עכו, בחזרתו דרומה לאורך החוף דרך דור.
היחידה לארכיאולוגיה ימית החלה את פעילותה בדור בשנות ה-70 וערכה מאז סקרים נרחבים באזור. בשנות ה-90 המוקדמות של המאה הכ' ערכו ק' רווה וש' קינגסלי מספר סקרים תת-ימיים במפרץ הדרומי. בין החפצים שנתגלו: עוגנים מאבן, עופרת וברזל, שרידים רבים של ספינות טרופות ומטענים וחלק מגוף של ספינה ביזנטית ובו קנקני אגירה מעוטרים ושרידי חבלים. קסדה יוונית ומאזני תלייה ביזנטיים עם עיטור ביוונית. בין השנים 1998-1994 חקרו המרכז ללימודי ים בשיתוף עם המכון לארכיאולוגיה ימית (INA) מספר ספינות טרופות בתוך הלגונה.
ספינה שנבנתה ללא מחברים ושקעים תוארכה לשלהי השלטון הביזנטי באזור. הספינה הזו היא הקדומה ביותר מסוגה שתועדה בים התיכון. נתגלה גוף ספינה נוסף, חסר מטען, שתוארך באמצעות פחמן-14 למאה הח' לסה"נ. בשנת 1999 רשות העתיקות, בשיתוף עם המרכז ללימודי ים באוניברסיטת חיפה, חפרו ספינה טרופה מהתקופה העות'מאנית. יותר משני שליש מגוף הספינה שרד, לרבות התורן. הממצאים כללו סלי קש, חבלים, בדים, נרות שמן, ומקטרות חרס מעוטרות. אבני גזית וכותרת רומית שימשו כניטלה בספינה. כמה מטרים מערבית לטרופת העות'מאנית (המאה הי"ז), נחשפה ספינה טרופה מתחילת המאה הכ'. הטרופת נחפרה בשנת 2000 על ידי המרכז ללימודי-ים והחברה הבריטית לארכיאולוגיה ימית (NAS) והכילה בעיקר אבני בנייה מגזית.
העדות הארכיאולוגית מלמדת כי התרחשה במעגן הדרומי בדור פעילות ענפה, החל מתקופת הברונזה התיכונה ועד לימינו. חלק מהספינות נטרפו, ככל הנראה בעת עגינה בלגונה, מאחר שזו לא יכולה היתה לספק הגנה בעת סערות חורף חזקות.