ארבעה קילומטרים דרומית לחצי האי עתלית ישנה סדרה של רכסי כורכר שקועים למחצה וכף יבשה, היוצרים אגן המגן מפני רוחות צפוניות וצפוניות-מערביות. סקרים תת-ימיים וחפירות הצלה שערכו המרכז ללימודי-ים ורשות העתיקות, חשפו את האתר הניאוליתי-קיראמי "נווה-ים", וכן עוגנים ומטענים השייכים לספינות. מכלול ובו 15 עוגני אבן מטיפוס גבל (ביבלוס) שויך לתקופת הברונזה התיכונה. מטען גדול מתקופת הברונזה המאוחרת הכיל 83 מטילי עופרת בצורת כיכרות לחם, כולל סדרה של משקולות המטיט בצורת גרעיני חיטה, קרדום מברונזה עם מפרק ושרידי עץ, ראש חץ מברונזה ומספר עוגני אבן עם נקב אחד. מטען נוסף המשויך לתקופה ההלניסטית כלל מספר מטבעות ברונזה פתולמאיים, רצועות עופרת גליליים עם חרותות ביוונית, שני אנכים בצורת פעמון, משקולות בצורת פירמידה, קופסות עופרת עגולות עם מכסים, ופסלון מברונזה של סאטיר. עשרות רימוני חרס ("אש יוונית") עטורים דגם קשקש, המתוארכים למאות הי"ב-הי"ג לסה"נ, נאספו באזור המעגן.