הקריה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל - על שם ג'י וג'ייני שוטנשטיין

עתיקות ארצנו הן נכס לאומי על פי ההגדרה בחוק העתיקות, ומעבר לכך הן בעלות ערך תרבותי גבוה, נכס צאן ברזל המחבר בין העם לארצו, הקדושה לכל שלוש הדתות המונותיאיסטיות. בישראל יש יותר מאתר עתיקות אחד לקילומטר רבוע והיא המדינה הצפופה ביותר בעולם באתרי עתיקות. ההכרה בחשיבותם של אתרי העתיקות ובשמירה עליהם הובנה בקרב מקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלת ישראל, וכדי להעצים את הטיפול והמחקר בעתיקות ובאתרי העתיקות נחקק בשנת 1989 חוק רשות העתיקות, ובאפריל 1990 הוקמה רשות העתיקות במקומם של אגף העתיקות והאגודה לסקר ארכיאולוגי של ישראל.

המשרדים, חדרי החוקרים, המעבדות ושטחי האחסון של אגף העתיקות לא הספיקו לרשות הגדולה שנדרשה לתת מענה הולם לכל הצרכים הארכיאולוגיים של הארץ ואף קיבלה על עצמה את הטיפול במגילות ים המלח. לפיכך חכרה הרשות שטחים נוספים על אלו שהעמידה לרשותה המדינה, אך עלותם גבוהה מאוד והם אינם עונים על צורכיה של רשות העתיקות.

מועצת רשות העתיקות נדרשה לסוגיית המקום, הוקמה תת-וועדה מקרב חברי המועצה לבדיקת הנושא, והוחלט בשנת 1993 לבדוק את האפשרות של הרחבת מוזיאון רוקפלר. הוועדה מצאה כי לא ניתן לבנות במוזיאון רוקפלר את השטחים הדרושים לרשות וכי יש למצוא פתרון אחר. למרבה המזל התפנה בשנה זו מגרש הולם בקריית המוזיאונים, סמוך למוזיאון ארצות המקרא ולמוזיאון ישראל, ומשרד האוצר הציע את המגרש לרשות העתיקות בתנאי שבית רשות העתיקות יהיה בית פתוח לציבור, יציג את המחקר הארכיאולוגי וישמש הקדמה חשוב לביקור במוזיאון ישראל. הרשות קיבלה את ההתניה והמועצה החליטה כדלהלן:

משהוגדרו מטרות הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל נשכרו שירותיה של חברת "לוג – הנדסה וניהול בע"מ" כדי להגדיר את הצרכים ולבנות תכנית לקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל. בחודש מרס 1997 הגישה חברת לוג את מסקנותיה במסמך מפורט להנהלת הרשות ולמועצתה – ופרויקט הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל יצא לדרך בסיוע ודחיפה של משרד החינוך ועיריית ירושלים ובהובלת הרשות לפיתוח ירושלים.

השנים 1998 – 2002 הוקדשו לבניית תשתית לאיסוף תרומות לקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל ולעדכון התכנית בהתאמה לשינויים במבנה הרשות. באוגוסט 2002 נערכה תחרות אדריכלים שההנחיה בה הייתה למצוא דרך שתאפשר לעובדי הרשות לעבוד בד בבד עם היות הבית פתוח לציבור לצד מתן מענה ראוי לזיקות בין יחידות הרשות כפי שפירטה התכנית, הפרוגראמה של האדריכל משה ספדיה נבחרה. הרעיון של ספדיה מדמה את בית הרשות לחפירה ארכיאולוגית, מעל גג המבנה מתנשא אוהל חפירה ענק והתנועה במבנה היא מלמעלה כלפי מטה. גם מספור הקומות הוא כמו מספור שכבות בחפירה ארכיאולוגית, מלמעלה כלפי מטה. המבנה בנוי סביב שלוש חצרות פנימיות, ומרבית שטחו פתוח לציבור לרבות המעבדות ומחסני העתיקות. את מרבית המעבדות ניתן יהיה לראות דרך חלונות המצויים כחצי קומה מעל גובה הכניסה אליהן. הארכיון המדעי והספרייה הלאומית לארכיאולוגיה הגדולה והטובה ביותר לארכיאולוגיה בישראל יהיו גם הם פתוחים לקהל הרחב וייבנו על פי מיטב החידושים הטכנולוגיים. כ-200 מעובדי הרשות יעבדו בקריה לארכיאולוגיה, ופרט למשרדים, יותר מ-200 מקומות חנייה לשירות עובדי הרשות ואורחי הבניין, מעבדות ושטחי תצוגה ארכיאולוגית יהיו בה מסעדה וקפיטריה וחצר יפהפייה סביב בריכת מים.

מודל הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל שהכין ספדיה הוצג לנשיא המדינה, לראש הממשלה ולשרת החינוך – שלושתם גם יחד ברכו על המיזם והודיעו שיתמכו בו. ראש הממשלה והנשיא הוזמנו וכיבדו אותנו בנוכחותם בטקס הנחת אבן הפינה לקריה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל שתיקרא על שמם של ג'יי וג'יני שוטנשטיין שתרמו בנדיבות לפרויקט.

מספר רב של ידידים ותורמים מהארץ ומחוץ לארץ התגייסו והרימו תרומות של עשרות מיליוני דולרים להקמת הפרוייקט ותודתנו נתונה לנדיבותם הרבה:

• קריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין
  
  
• המרכז העולמי למגילות ים המלח ע“ש אינגבורג ואיירה רעננרט
• בנין דן דוד לארכיאולוגיה
• המרכז לאוצרות המדינה ע"ש שלבי וייט וליאון לוי
• האודיטוריום לארכיאולוגיה ע"ש ויליאם דוידסון
• יד הנדיב
• מרפסת הגן העליונה ע"ש עמנואל ובריגיטה דוידסון
• הספריה הלאומית לארכיאולוגיה והארכיון ע״ש מנדל
• מרכז לאומי לשימור מגילות ים המלח ע״ש משפחת לונדר
• אולם הארכיאולוגיה ע"ש מרגוט ותום פריצקר
• המרכז לזכוכית עתיקה ע"ש שאול פוקס
• המרכז למטבעות ע"ש שאול פוקס
• הגלריה למגילות ים המלח ע"ש ברנרד וברברו אושר
• אולם הקריאה ע"ש אסתיין ומרטין פאוור
• המרכז לפסיפסים ע"ש מרישה ומתיו גרזון
• המרכז לאריגים קדומים ע"ש משפחת נש
• מעבדות לשימור חרסים וקרמיקה ע״ש משפחת קוצ׳יסקי
• אוסף ממצא קטן ותכשיטים עתיקים ע״ש משפחת ברנדט ולואיס
• חצר ארבעת האחיות ע"ש דורותי וביירון גרזון
• חדר ספרים נדירים ע״ש דוד ברג
• מרכז לימודי למגילות ים המלח ע“ש סנדרה וליאון לוין
• הספרייה למגילות ים המלח ע"ש דוד ברג
• חדר לימוד ע"ש משפחת אן ניומן
• שרה ליס
• חופת הגג רבקה סקר ועוזי צוקר
• סר וליידי סיינסברי
• בטי וסיריל שטיין
• גורדון וקליר פרשן

באוגוסט 2003 נבחרה חברת א. ד. רהט לנהל את הפרויקט, נבחרו יועצים ובד בבד עם קידום התב"ע (תכנית בניין ערים) שאושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בנובמבר 2007, התקדם התכנון המפורט של המבנה שהסתיים בשנת 2010. בשנה זו החלה החציבה בשטח, שהסתיימה בראשית 2011 באחד מפרויקטי החציבה הגדולים שנערכו בירושלים. בשנת 2011 נבחרה חברת "סולל בונה" לבניית שלד הבניין. החברה עובדת במרץ והשלד כולו יסתיים עד אמצע 2015, ואז נחל בבניית מערכות הפנים בבניין. .

מכיוון שהמבנה נבנה בעיקר מכספי תרומות, החליט משרד האוצר לסייע בפרויקט בשווה ערך המע"מ ובערך הקרקע כפי שנדרש על ידי מינהל מקרקעי ישראל.

הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל,תהייה כאמור פתוחה לציבור הרחב, כחוויה נוספת מזווית אחרת לביקורים במוזיאון ישראל ובמוזיאון ארצות המקרא השכנים, שבה יצפה הקהל בעבודות השימור במעבדות הטיפול בממצאים הארכיאולוגיים ובמחסני אוצרות המדינה. מעבדת הטיפול במגילות מדבר יהודה תהיה פתוחה גם היא לקהל הרחב ובגלריה מיוחדת תהיה תצוגה שתתמקד בהליך שימור המגילות, פן נוסף לביקור בהיכל הספר.

בעזרת התרומות הנדיבות מפרטיים ומקרנות, ובסיוע ממשלת ישראל ועיריית ירושלים, רשות העתיקות מתכננת פתיחה רשמית לבניין באפריל 2016, ולאכלס את חלקה המזרחי של הקריה לארכיאולוגיה לקרת סוף שנת 2016. סיום בניית הקריה כולה מותנה בתרומות נוספות שאנו מאמינים שנגייס כך שניתן יהיה לעבוד ברצף ולהשלים את הבנייה מעט מאוחר יותר. עם המעבר למבנה החדש תתרכז פעילות הרשות רק בשני מבנים בירושלים – בקריה החדשה ובמוזיאון רוקפלר, ותעזוב את משרדיה בהר חוצבים, במקור חיים ובמוזיאון ישראל.