הגן הארכיאולוגי, בית הנשיא

הגן הארכיאולוגי במשכן נשיאי ישראל מוקדש להצגת מורשת ישראל בארצו. הפריטים האדריכליים המרכיבים את התצוגה משקפים קרוב לאלפיים שנות היסטוריה, למן ימי הבית הראשון ועד לשלהי התקופה הביזאנטית (המאה הי' לפסה"נ עד למאה הז' לסה"נ).

מקורם של הממצאים - כותרות, משקופים ואפריזים עשויים אבן ומעוטרים בתבליט, פסיפסים וכתובות הקדשה - מירושלים, מקיסריה, מטבריה, ומאתרים שונים באזורי הגולן, הגליל, שפלת יהודה והשומרון. הם משפים את הבנייה הממלכתית, המונמנטלית, בימי הבית הראשון והבית השני, כמו גם את חיי היום-יום, את מנהגי הפולחן ואת האומנות של ימי הבית השני והתקופה הביזאנטית.

משקוף בזלת

טבריה, המאות הד'-הה' לסה"נ
המשקוף מעוטר בדגם של מנורה בת שבעה קנים, הניצבת על תלת-רגל. מימין לה מגולפים לולב ואתרוג, ומשמאל לה – שופר. מסביב לדגם יש סרט קשור בקשר הרקולס, שקצותיו מעוטרים ברימונים.

כתובת הקדשה שומרונית

בית כנסת, כפר קליל, הר גריזים, 1214 לסה"נ
הכתובת מעוצבת בתבליט על לוח אבן גיר. השורות נבדלות זו מזו בקו בולט, המילים בנקודה והפסקאות בוורדה. הכתובת מציינת את פועלו של אברהם בן אמונה אביתרנה מבני בדואה, שהפריש מנכסיו להקמת בית כנסת, בשנת 611 למלכות ישמעאל, כלומר שנת 1214 לסה"נ. הכתובת מסתיימת בתודה לאל שעזר למייסד. הכתובת נחקרה לראשונה בידי יצחק בן צבי, נשיאה השני של מדינת ישראל.

משקוף אבן גיר

בית כנסת דלתון, הגליל העליון, המאות הד'-הז' לסה"נ
המשקוף מעוטר בתבליט בדגם של גמלון; במרכזו קונכיה, ומשני צדיו שריגי גפן. נראה כי המשקוף היה חלק מחזית של ארון קודש.

אבן גיר מעוטרת

מתחם ה הבית, ירושלים, המאה הא' לפסה"נ
שבר של פריט אדריכלי מעוטר בתבליט בדגמים צמחיים. האבן עיטרה, ככל הנראה, את אחד משערי חולדה בדרומו של מתחם הר הבית.

רצפת פסיפס מעוטרת

הרובע היהודי, ירושלים, המאה הא' לפסה"נ-המאה הא' לסה"נ
הפסיפס מעוטר בדגם של ורדה מרכזית, המוקפת במסגרת שחורה. דגם הוורדה היה מן הנפוצים באומנות היהודית של ימי הבית השני, אז הקפידו על הציווי של "לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת" (שמות כ:4).

משקופי אבן גיר

משקופי אבן גיר מעוטרים בדגם של עץ חיים. המשקופים עיטרו ככל הנראה את ארמונות מלכי יהודה וישראל בתקופת הבית הראשון.